רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


==התספורת==
==התספורת==
בהיות אדמו"ר הרש"ב בן שלש, בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם.  
בהיות אדמו"ר הרש"ב בן שלש, בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם.  


שורה 23: שורה 22:


==קשרי השידוכין==
==קשרי השידוכין==
בילדותו שהה רוב היום בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]], באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו"ר הצ"צ נכח במקום גם נכדו (ר' שלום דובער), שהיה אז בגיל ארבע. הצ"צ התבטא עליהם: "חתן וכלה". שאל רבי [[יוסף יצחק (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו ה"צמח צדק": שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיבו אביו: זה הקטן יגדל ממך!   
בילדותו שהה רוב היום בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]], באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו"ר הצ"צ נכח במקום גם נכדו (ר' שלום דובער), שהיה אז בגיל ארבע. הצ"צ התבטא עליהם: "חתן וכלה". שאל רבי [[יוסף יצחק (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו ה"צמח צדק": שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיבו אביו: זה הקטן יגדל ממך!   


באותה השנה י' בסיוון ה'תרכ"ה נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא – אדמו"ר הצ"צ התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל – 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] בירושלים.
באותה השנה י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא – אדמו"ר הצ"צ התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל – 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] בירושלים.


==חתונתו==
==חתונתו==
בחתונת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לא היה נוכח הרבי המהר"ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, הרבנית רבקה נסעה עם בנה החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן:  
בחתונת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לא היה נוכח הרבי המהר"ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, הרבנית רבקה נסעה עם בנה החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן:  


שורה 49: שורה 46:


==קבלת הנשיאות==
==קבלת הנשיאות==
אצל אדמו”ר הרש”ב נמשך תהליך קבלת הנשיאות זמן ממושך יותר מאשר כל רבי אחר, במשך אחת-עשרה שנים. ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק אביו [[אדמו"ר המהר"ש]], ורק בראש השנה [[תרנ"ד]] החל לקבל ל’[[יחידות]]’ באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים, זאת למרות שאמירת [[דא"ח]] ברבים (דבר שבדרך כלל היווה את האות לקבל הנשיאות) החל מיד לאחר הסתלקות אביו.  
אצל אדמו”ר הרש”ב נמשך תהליך קבלת הנשיאות זמן ממושך יותר מאשר כל רבי אחר, במשך אחת-עשרה שנים. ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק אביו [[אדמו"ר המהר"ש]], ורק בראש השנה [[תרנ"ד]] החל לקבל ל’[[יחידות]]’ באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים, זאת למרות שאמירת [[דא"ח]] ברבים (דבר שבדרך כלל היווה את האות לקבל הנשיאות) החל מיד לאחר הסתלקות אביו.  


שורה 60: שורה 56:
בספר ‘[[בית רבי]]’ מסופר כי אדמו”ר הרש”ב לא אבה לקבל את כתר הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול ממנו, הרב [[רבי שניאור זלמן אהרן]] (הרז"א) צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז”א סירב בתקיפות, וכך גם הרש”ב.  
בספר ‘[[בית רבי]]’ מסופר כי אדמו”ר הרש”ב לא אבה לקבל את כתר הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול ממנו, הרב [[רבי שניאור זלמן אהרן]] (הרז"א) צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז”א סירב בתקיפות, וכך גם הרש”ב.  


באמצע חודש אלול תרמ”ג (לקראת סיום שנת האבל על אדמו”ר המהר”ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב [[אברהם מזעמבין]] מחשובי ונכבדי החסידים.  
באמצע [[חודש אלול]] [[תרמ"ג]] (לקראת סיום שנת האבל על אדמו”ר המהר”ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב [[אברהם מזעמבין]] מחשובי ונכבדי החסידים.  


שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות?  
שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות?  
שורה 81: שורה 77:


==התייסדות תומכי תמימים==
==התייסדות תומכי תמימים==
לפני חתונת בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב בכתב יד קטן מאוד את "המשך" המאמר "שמח תשמח" בו נתבאר עניין שמחת הנישואין וגודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים. החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]] בעיירה ליובאוויטש.  
לפני חתונת בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב בכתב יד קטן מאוד את "המשך" המאמר "שמח תשמח" בו נתבאר עניין שמחת הנישואין וגודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים. החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]] בעיירה ליובאוויטש.  


ביום ראשון ט"ו אלול קרא הרש"ב ועידה בה השתתפו כ – 50 איש מבחירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיעה על החלטתו לייסד את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" בה ילמדו נגלה וחסידות על מנת להאיר אור ושהתלמידים יהיו יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. ביום שלישי י"ז אלול הרש"ב בחר את 18 התלמידים הראשונים.
ביום ראשון ט"ו אלול קרא הרש"ב ועידה בה השתתפו כ – 50 איש מבחירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיעה על החלטתו לייסד את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" בה ילמדו נגלה וחסידות על מנת להאיר אור ושהתלמידים יהיו יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. ביום שלישי י"ז אלול הרש"ב בחר את 18 התלמידים הראשונים.


שלוש שנים אחרי הקמתה של הישיבה, בשמחת תורה תרס"א, נשא הרבי הרש"ב שיחה מסעירה ומיוחדת בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו". בשיחה זו העמיק הרבי את העומד בפני תלמידי התמימים בישיבתו, והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, המכונים "חיילי בית דוד".
שלוש שנים אחרי הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], נשא הרבי הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי חז"ל "[[כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו]]". בשיחה זו הסביר הרבי את העומד בפני תלמידי התמימים בישיבתו, והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, המכונים "[[חיילי בית דוד]]".


== מליובאוויטש לרוסטוב ==
== מליובאוויטש לרוסטוב ==
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]] (ימי [[מלחמת העולם הראשונה]]) כשהחזית הגיעה לעיר סמולנסק והתקרבה ל[[ליובאוויטש]], עזב אדמו"ר הרש"ב את העיר. כשעלה עם בני ביתו על המרכבה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ, כי בחודש מרחשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - ק"ב שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש.


בחודש מרחשוון ה'תרע"ו (ימי מלחמת העולם הראשונה) כשהחזית הגיעה לעיר סמולנסק והתקרבה לליובאוויטש, עזב את העיר ויצא לגלות. כשעלה עם בני ביתו על המרכבה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ, כי בחודש מרחשוון הגיע אדמו"ר האמצעי לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - ק"ב שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש.
בתחילה לא היה ברור היכן יתיישב הרבי. את יום הולדתו בכ' מרחשוון חגג בגלותו בעיר אוראל. כאן הגיעה בקשת קהילת היהודים ברוסטוב ע"נ דון, שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהרבי יבוא לגור עימם, כשהוצאות בית הרבי עליהם. הרבי קיבל את בקשתם, ועבר ל[[רוסטוב]].
 
בתחילה לא היה ברור היכן יתיישב הרבי. את יום הולדתו בכ' מרחשוון חגג בגלותו בעיר אוראל. כאן הגיעה בקשת קהילת היהודים ברוסטוב ע"נ דון, שבניהם למדו בתומכי תמימים בליובאוויטש, שהרבי יבוא לגור עימם, כשהוצאות בית הרבי עליהם. הרבי קיבל את בקשתם, ועבר ל[[רוסטוב]].


במהלך התוועדויות נהגו החסידים לנגן לפניו את [[ניגון רוסטוב]] ועל [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]] אמר: 'בניגון זה התפילה טובה יותר. אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.
במהלך [[התוועדות|התוועדויות]] נהגו החסידים לנגן לפניו את [[ניגון רוסטוב]] ועל [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]] אמר: 'בניגון זה התפילה טובה יותר. אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.


בזמן ישיבת הרבי ברוסטוב, הגיעו חסידים רבים שנמלטו מאימת המלחמה והתיישבו בסמיכות לרבי - בעיר רוסטוב ע"נ דון. העיר רוסטוב הפכה לבירת ליובאוויטש למשך שמונה שנים, עד לשנת ה'תרפ"ד, עת עזב בנו, אדמו"ר הריי"צ את רוסיה הקומוניסטית.
בזמן ישיבת הרבי ברוסטוב, הגיעו חסידים רבים שנמלטו מאימת המלחמה והתיישבו בסמיכות לרבי - בעיר רוסטוב ע"נ דון. העיר רוסטוב הפכה לבירת ליובאוויטש למשך שמונה שנים, עד לשנת ה'תרפ"ד, עת עזב בנו, אדמו"ר הריי"צ את רוסיה הקומוניסטית.