שניאור זלמן גפני: הבדלים בין גרסאות בדף

לבסוף פגש בנער שידע אותו אודות יהדות, ואחרי חיפוש קצר הגיע לרב יצחק שלזינגר. ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו בשואה והגיע לאוסטרליה ונישא בשנית, אך למרות כל מה שעבר, דבק באמונתו. אצלו היה מברר את כל הלבטים והשאלות שצצו אצלו. כשראה הרב שלזינגר ששאלותיו מורכבות ועמוקות אמר לו בפשטות, תראה, "אני נתתי לך את כל מה שאני יודע, אם רצונך בעומק ובפנימיות יותר, תפנה לחסידי [[ליובאוויטש]]",ושלחו אל המשפיע הרב [[זלמן סאריבראנסקי]].

מה שהכי תפס אותו בחב"ד, זו העובדה שהם מקיימים באדיקות את כל מה שהם לומדים. הם כולם, ובייחוד הרב סאריבראנסקי, שהיווה דוגמה חיה מהלכת. שלא כמו באוניברסיטה ששם ראה פרופסורים שיכלו לדבר על פילוסופיה זו או אחרת בהתלהבות רבה, אך לנהוג בחיי היום יום שלהם בדיוק ההפך. ואילו החסידים דיברו על אהבת ישראל וניתן היה לראות אותה אצלם במוחש, שכן הרב גפני בן בית אצלם. הם דיברו על תפילה בעבודה, והם אכן התפללו בצורה כזו. החסידים הללו השליכו את חייהם בכדי לסייע ליהודי אחר, וזה שבה את לבו. ובעקבות זאת הגיע להחלטה שכך גם הוא רוצה לחיות את חיו.  

===פעילות ציבורית===

ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ו]] נסע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]], שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]], בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח [[כולל]] ערב ללימוד [[חסידות]] ב[[בני ברק]], ושימש כמנהל ומגיד שיעור.

בשנת ה'[[תשע"ג]] עבר הרב גפני לגור ב[[צפת]], שם החל למסור שיעורים ב[[חסידות]] ב[[כולל]] הפועל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.