רודניא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 14 בתים ,  12 מאי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].
ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].


לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשרו]] רוב חסידי העיירה לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], והפכו ל[[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]].
לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשרו]] רוב חסידי העיירה לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], והפכו ל[[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]].


למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש.
למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש.
שורה 14: שורה 14:
העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת [[תרפ"ו]] הוכרזה רשמית כעיר.
העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת [[תרפ"ו]] הוכרזה רשמית כעיר.


גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' [[מוטל קוזלינר]] ור' [[דוד אבא גורביץ']] הקימו מחדש ושיפצו את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אהלי רבותינו נשיאינו]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ח]], נעזרו ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.
גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' [[דוד אבא גורביץ']] הקים מחדש ושיפץ את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|מציבות רבותינו נשיאינו]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ח]], נעזר ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.


נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים.
נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים.
שורה 20: שורה 20:
=== תחנת הרכבת של רודניא ===
=== תחנת הרכבת של רודניא ===
[[קובץ:רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת של רודניא]]
[[קובץ:רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת של רודניא]]
העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מ[[ליובאוויטש]] ובה נמצאת תחנת הרכבת הקרובה ביותרלעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם ל[[ליובאוויטש]] בתקופת אדמו"ר המהר"ש.
העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מ[[ליובאוויטש]] ובה נמצאת תחנת ה[[רכבת]] הקרובה ביותר לעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם ל[[ליובאוויטש]] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]].


אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי הרכבת התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך ליובאוויטש, ואחרי התנגדותו הנחרצת של הצמח צדק ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא.
אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי ה[[רכבת]] התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך [[ליובאוויטש]], ואחרי התנגדותו הנחרצת של [[הצמח צדק]] ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא.


בספר [[רשימות דברים]] של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר{{הערה|מהדורה מחודשת, עמוד 387.}} שעד לבנייתה שלתחנת הרכבת ברודניא היו תושבי [[ליובאוויטש]] מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות הרכבת ב[[קראסנאיע]] וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה שלתושבי ליובאוויטש.
בספר [[רשימות דברים]] של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר{{הערה|מהדורה מחודשת, עמוד 387.}} שעד לבנייתה שלתחנת ה[[רכבת]] ברודניא היו תושבי [[ליובאוויטש]] מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות ה[[רכבת]] ב[[קראסנאיע]] וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה של תושבי [[ליובאוויטש]].


==אישים בעיירה==
==אישים בעיירה==
[[קובץ:אנדרטה רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה לזכר יהודי הגטו שנרצחו ב[[שואה]] על ידי הנאצים]]
[[קובץ:אנדרטה רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה לזכר יהודי הגטו שנרצחו ב[[שואה]] על ידי הנאצים]]
*רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]], רב העיירה{{הערה|נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה. ראו ב[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב' פרק י"א עמוד 309.}}.
*רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]], רב העיירה{{הערה|נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה. ראו ב[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב' פרק י"א עמוד 309.}}.
*הרב אברהם אשכנזי, רב העיירה בתקופת סיום נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.
*הרב [[אברהם אשכנזי]], רב העיירה בתקופת סיום נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.
*הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק ויליד העיירה.
*הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ויליד העיירה.
*הרב ישראל יצחק, [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק, תושב העיירה.
*הרב ישראל יצחק, [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק, תושב העיירה.
*הרב [[חיים בן ציון רסקין]], תושב העיירה.
*הרב [[חיים בן ציון רסקין]], תושב העיירה.
שורה 39: שורה 39:
*הרב [[שמעון הופמן]], רב בעיירה.
*הרב [[שמעון הופמן]], רב בעיירה.
*הרב [[יהושע ליין]], רב בעיירה.
*הרב [[יהושע ליין]], רב בעיירה.
*הרב [[פסח]], בעל עגלה.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
1,719

עריכות

תפריט ניווט