רי"ף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 247 בתים ,  9 ביוני 2015
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 42: שורה 42:
== גדולי ישראל על הרי"ף ==
== גדולי ישראל על הרי"ף ==


אין לשער איפוא, את חין ערכו של ספר גדול זה ואת גדולתו של מחברו. הבה נראה מה אומרים עליו גדולי הדורות הקודמים. רבינו יצחק הזקן (הר), שהיה מראשי בעלי־התוספות, מתבטא על הרי״ף כך: ״אי אפשר לבן אדם לחבר חיבור כזה, אלא אם כן השכינה שורה עליו״. הרמב״ם כותב במכתב לתלמידו רבי יוסף בן רבי יהודה, שעיקר לימודו של התלמיד, מקבל המכתב, צריך להיות הילכות הרי״ף. וידוע שהרמב״ם עצמו ביסס חלק גדול מיצירתו ההילכתית על האלפסי. רבינו מנחם, המכונה ״המאירי", מכנה את הרי״ף בקיצור נמרץ בתואר ״גדול הפוסקים״.
אין לשער איפוא, את חין ערכו של ספר גדול זה ואת גדולתו של מחברו. הבה נראה מה אומרים עליו גדולי הדורות הקודמים.
הרמב"ם כתב: "ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים" (הקדמת הרמב"ם למשנה).
רהזקן בעל התוספות הגדול כתב: "ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שהשכינה הייתה שרויה עליו".
 
הרמב"ן מכנהו תדיר בכינוי: "רבינו הגדול" ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין.
 
הראב"ד כתב: "הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל"


אין פלא איפוא, כי בימי הראשונים התייחסו החכמים אל הרי״ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו ״הגאון רבינו יצחק״ או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם.
אין פלא איפוא, כי בימי הראשונים התייחסו החכמים אל הרי״ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו ״הגאון רבינו יצחק״ או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט