12,624
עריכות
שורה 8: | שורה 8: | ||
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]" כתובתו היום: רח' האשל פינת רח' הרוא"ה. | מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]" כתובתו היום: רח' האשל פינת רח' הרוא"ה. | ||
בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]] רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים | בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]] רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], כרב בית הכנסת מונה הרב ר' [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד סוף חייו בעלמא דין. בבית כנסת זה התפללו בין השאר: רבי [[רפאל נחמן כהן]], ר' [[ישראל לייב ליפשיץ]] ועוד, מאוחר יותר התפללו שם : ר' [[אהרון אופן]], ר' [[בליקוב]] ועוד. | ||
הקהילה אופיינה ברוח חסידית מתוך [[אהבת ישראל]]. בשמחת תורה אז המנהג היה שב[[שמחת תורה]] החסידים היו הולכים מבית אחד למשנהו ומתועדים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר. ונכנסים היו מרוב [[שמחה]] יתירה לבית הכנסת דרך חלונותיו. | הקהילה אופיינה ברוח חסידית מתוך [[אהבת ישראל]]. בשמחת תורה אז המנהג היה שב[[שמחת תורה]] החסידים היו הולכים מבית אחד למשנהו ומתועדים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר. ונכנסים היו מרוב [[שמחה]] יתירה לבית הכנסת דרך חלונותיו. | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו ר' [[גדליה אקסלרוד]] שי' .לאחר זמן עזב את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] שיחיה, שהיה רב באזור, ומכהן ברבנות זו עד היום לאויו"ט. | אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו ר' [[גדליה אקסלרוד]] שי' .לאחר זמן עזב את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] שיחיה, שהיה רב באזור, ומכהן ברבנות זו עד היום לאויו"ט. | ||
== בית הכנסת "היכל מרדכי" == | == בית הכנסת "היכל מרדכי" == |
עריכות