10,895
עריכות
חסידות סטרופקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[חסידות]] סטרופקוב''' | '''[[חסידות]] סטרופקוב''' היא [[חצר חסידית]] משושלת [[חסידות צאנז|צאנז]], שמקורה בעיירה סטרופקוב שב[[סלובקיה]]. | ||
== שושלת החסידות == | == שושלת החסידות == | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מ[[חסידות שינאווא|שינובה]], בנו בכורו של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] בסטרופקוב בחיי אביו. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום". | האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מ[[חסידות שינאווא|שינובה]], בנו בכורו של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] בסטרופקוב בחיי אביו. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום". | ||
לאחר פטירתו של רבי אברהם שלום ב[[ו' בסיוון]] [[ת"ש]], התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם | לאחר פטירתו של רבי אברהם שלום ב[[ו' בסיוון]] [[ת"ש]], התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם בשנות [[השוא]]ה שהה בבונקר ב[[פרשבורג]] ולאחר מכן נמלט ל[[שווייץ]]. כל ילדיו נספו בשואה. בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]], בה התגורר עד פטירתו ב[[ו' באייר]] [[תשי"ד]]. ארונו הועלה לישראל. | ||
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה אתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו (בן גיסו רבי יששכר בער מ[[אונגוואר]] מגזע חסידות וישניצא) רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]], מחבר ספר "דברי יחזקאל שרגא", שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו ב[[מאה שערים]] שב[[ירושלים]]. נפטר ב[[ו' בכסלו]] [[תשנ"ה]]. | רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה אתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו (בן גיסו רבי יששכר בער מ[[אונגוואר]] מגזע חסידות וישניצא) רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]], מחבר ספר "דברי יחזקאל שרגא", שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו ב[[מאה שערים]] שב[[ירושלים]]. נפטר ב[[ו' בכסלו]] [[תשנ"ה]]. | ||