14,734
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן הגלות תחת ממשלת [[אחשוורוש]] בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף על ידי ששנים רבות קודם נלקחה [[אסתר]] לבית המלכות ובהנהגת מרדכי היהודי | החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן הגלות תחת ממשלת [[אחשוורוש]] בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף על ידי ששנים רבות קודם נלקחה [[אסתר]] לבית המלכות ובהנהגת מרדכי היהודי | ||
החג נקבע כ"ימי משתה ושמחה" ומצוותיו: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים. ועוד מנהגים רבים. כמו כן יום לפני החג נוהגים לצום צום [[תענית אסתר]] לזכר דברי הצומות שצמו | החג נקבע כ"ימי משתה ושמחה" ומצוותיו: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים. ועוד מנהגים רבים. כמו כן יום לפני החג נוהגים לצום צום [[תענית אסתר]] לזכר דברי הצומות שצמו היהודים בזמן ההוא. | ||
החג נחוג בשמחה עצומה ללא הגבלות והוא הושווה בחז"ל למעלת [[יום הכיפורים]], היא מבטאת את מעלתם הרבה של בני ישראל שדווקא בחושך הגלות התעוררו וקבלו עול תורה בהתקשרות לה' | החג נחוג בשמחה עצומה ללא הגבלות והוא הושווה בחז"ל למעלת [[יום הכיפורים]], היא מבטאת את מעלתם הרבה של בני ישראל שדווקא בחושך הגלות התעוררו וקבלו עול תורה בהתקשרות לה' ומצוותיו במסירות נפש. החג אף מבטא את ההכרה בהנהגת ה' עם ישראל שבכל מצב הם אינם נמצאים תחת שליטת הטבע. | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
===הרקע ההיסטורי=== | ===הרקע ההיסטורי=== | ||
{{ערך מורחב|מגילת אסתר}} | {{ערך מורחב|מגילת אסתר}} | ||
הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה | הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך. | ||
כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{מקור}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]]. | כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{מקור}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]]. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
====משתה ושמחה==== | ====משתה ושמחה==== | ||
חובת היום הוא לשמוח ולעשות סעודה ולשתות בה יין אופן השמחה המחוייבת היא ללא הגבלות כדברי הגמרא{{מקור}} המפורסמים "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ביא ארור המן לברוך מרדכי" | חובת היום הוא לשמוח ולעשות סעודה ולשתות בה יין אופן השמחה המחוייבת היא ללא הגבלות כדברי הגמרא{{מקור}} המפורסמים "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ביא ארור המן לברוך מרדכי" | ||
החג נקרא{{הערה|אסתר ט.}} "ימי משתה ושמחה".[[הרבי]] מבאר כי חיוב המשתה בשונה משאר החיובים, שהם אינם אלא מצוות חד פעמית אשר לאחר קיומם יצא ידי חובתו ושוב אינו חייב, שונה | החג נקרא{{הערה|אסתר ט.}} "ימי משתה ושמחה".[[הרבי]] מבאר כי חיוב המשתה בשונה משאר החיובים, שהם אינם אלא מצוות חד פעמית אשר לאחר קיומם יצא ידי חובתו ושוב אינו חייב, שונה הוא חיוב משתה ושמחה, שחיובו חל בכל רגע ורגע מהיום מפני שהוא מצווה הנובעת מעצם יום הפורים כ"יום משתה ושמחה". <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32)].</REF> | ||
בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 32.</REF>. | בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 32.</REF>. | ||