אברהם חנוך גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:גליצנשטיין.jpg|left|thumb|250px|הרב חנוך גליצנשטיין]] | [[תמונה:גליצנשטיין.jpg|left|thumb|250px|הרב חנוך גליצנשטיין]] | ||
[[קובץ:חנוך_גליצנשטיין_יריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין מקבל את פניהם של המבקרים בדוכן הספרים של [[קה"ת כפר חב"ד]] ביריד שבוע הספר העברי (תש"ל)]] | [[קובץ:חנוך_גליצנשטיין_יריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין מקבל את פניהם של המבקרים בדוכן הספרים של [[קה"ת כפר חב"ד]] ביריד שבוע הספר העברי (תש"ל)]] | ||
הרב '''אברהם חנוך גליצנשטיין''' ([[תרפ"ט]] - [[כ' אדר]] [[תשע"ה]]) היה סופר ועסקן חסידי. שימש | הרב '''אברהם חנוך גליצנשטיין''' ([[תרפ"ט]] - [[כ' אדר]] [[תשע"ה]]) היה סופר ועסקן חסידי. שימש כמזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. תירגם עשרות ספרים מתורת רבותינו נשיאינו, כתב וערך את סדרות הספרים '[[ספר התולדות]]' ו'[[אוצר סיפורי חב"ד]]' ועוד עשרות ספרים נוספים שיצאו לאור בהוצאת קה"ת. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, ולאחר נישואיו לבתו של החסיד ר' [[אברהם פאריז]] שימש מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ב[[כ' בכסלו]] [[תש"י]] (1950) קיבל מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר ישיבות תומכי תמימים. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי "הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, ב[[י' שבט תש"י]], נסתלק אדמו"ר הריי"צ. | למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, ולאחר נישואיו לבתו של החסיד ר' [[אברהם פאריז]] שימש מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ב[[כ' בכסלו]] [[תש"י]] (1950) קיבל מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר ישיבות תומכי תמימים. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי "הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, ב[[י' שבט תש"י]], נסתלק אדמו"ר הריי"צ. | ||
בשנת תשכ"ג ירש את אביו בניהול [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו | בשנת תשכ"ג ירש את אביו בניהול [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו מילא עד פטירתו. | ||
ב[[יו"ד שבט הגדול]] ([[תש"ל]]) נסע לרבי כ[[זוכה בגורל]], וזכה לקירובים מיוחדים. | ב[[יו"ד שבט הגדול]] ([[תש"ל]]) נסע לרבי כ[[זוכה בגורל]], וזכה לקירובים מיוחדים. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד [[תורת החסידות]], [[הבעש"ט]], עד [[אדמו"ר הריי"צ]]. זו סדרת [[ספר התולדות]], ובה חמישה-עשר כרכים. | גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד [[תורת החסידות]], [[הבעש"ט]], עד [[אדמו"ר הריי"צ]]. זו סדרת [[ספר התולדות]], ובה חמישה-עשר כרכים. | ||
במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא | במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא ליקט את כל החומר משיחות ואיגרות אדמו"רי חב"ד, תרגם ללה"ק, ערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד. | ||
בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה [[אוצר סיפורי חב"ד]] שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים ב[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנים לפני פטירתו, החל לעבוד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ. | בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה [[אוצר סיפורי חב"ד]] שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים ב[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנים לפני פטירתו, החל לעבוד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ. | ||