1,282
עריכות
לוח השנה העברי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←יממה
(בשיפוצים, מוזמנים להכנס ולהרחיב) |
(←יממה) |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
==יממה== | ==יממה== | ||
חלוקת היממה לשעות כפי הנוהג היום אינו באותו אופן בו מתחלקים שעות היום לפי ה[[תורה]], המוכנים '[[שעות זמניות]]', היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה, [[מצוות]] רבות תלויות ומכוונת לזמן מסוים כמו תפילות שלכל [[תפילה]] זמן מסוים בלבד, לצורך כך מדפיסים לוחות לכל השנה ובו פרטי הזמנים של כל יום. | |||
===שעות זמניות=== | |||
בלוח הלועזי היממה מתחילה בשתים עשרה בלילה, ועד שתים עשרה בצהריים יש תמיד 12 שעות בני 60 דקות, אך בלוח העברי אין זמן קבוע בו מתחיל היום או הלילה, והשעות הם שעות זמניות, דהיינו: | |||
לקוחים את שעת שקיעת השמש בערב ואת שעת הזריחה בבוקר או להיפך ומחלקים את הזמן שביניהם ל12 שעות, ופעמים שהשעה תיהיה יותר מ60 דקות ופעמים פחות. | |||
===שקיעת החמה=== | |||
הזמן בו השמש שוקעת במערב. זמן זה חשוב במיוחד בערבי שבתות וחגים, כי משעת השקיעה אסור כבר לעשות מלאכות האסורות ב[[שבת]] או ב[[חג]]. | |||
===צאת הכוכבים=== | |||
כעשרים דקות אחר זמן השקיעה, מתחיל ממש היום הבא - צאת הכוכבים, והזמן שביניהם נקרא בין השמשות, סימן לזיהוי הזמן הוא כשנראה בשמים שלוש כוכבים. זמן זה נוגע ל: [[תפילת מעריב]], [[יציאת שבת]], סוף זמן [[תפילת מנחה]]. | |||
===חצות=== | |||
חצות הלילה, השעה הזמנית השישית, מכונה חצות, בלילה, זמן החצות ידוע כזמן מסוגל לקום ולהתפלל על [[חורבן בית המקדש]], וכך היו נוהגים מדורי דורות וגם היום בחוגים מסוימים, אך ב[[חב"ד]] לא נהוג. חצות היום הוא סוף זמן [[תפילת שחרית]] (בדיעבד) ולאחר חצי שעה מתחיל זמן [[תפילת מנחה]]. חצות מסמל את ההכנה כבר ליום הבא, ולפעמים דינים מסוימים מתחילים כבר בחצות שלפני אותו היום, זמן זה שמחצות היום ועד שקיעת החמה מכונה בין הערביים. | |||
===נץ החמה=== | |||
הזריחה, תחילת בוקר היום, מהזריחה מתחיל זמן תפילת שחרית, וישנם המקפידים לקום ולהתפלל 'ותיקין' מיד בנץ. | |||