יצחק פלקסר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=יצחק פלקסר | |שם=יצחק דוד פלקסר | ||
|כינוי=הרב | |כינוי=הרב פלקסר | ||
|תמונה=[[קובץ:פלקסר.jpg|250px]] | |תמונה=[[קובץ:פלקסר.jpg|250px]] | ||
|תיאור=חבר מועצת גדולי התורה | |תיאור=חבר מועצת גדולי התורה | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|מקום פטירה=[[ארץ ישראל]] | |מקום פטירה=[[ארץ ישראל]] | ||
|מקום פעילות=ארץ ישראל | |מקום פעילות=ארץ ישראל | ||
|תפקידים נוספים= מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]] וחבר מועצת גדולי התורה | |תפקידים נוספים= מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]] וחבר מועצת גדולי התורה וראב"ד בית הדין של אגודת ישראל | ||
|רבותיו= רבי [[מאיר שפירא]] | |רבותיו= רבי [[מאיר שפירא]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= האדמו"ר מגור שליט"א ורבים מטובי חסידי גור. | ||
|חיבוריו= שערי יצחק | |חיבוריו= שערי יצחק | ||
|השתייכות=[[חסידות גור]] | |השתייכות=[[חסידות גור]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''יצחק פלקסר''' היה [[חסיד]] [[גור]] ומעריץ של [[הרבי]]. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]]. מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה ומחבר הספר 'שערי יצחק' (18 כרכים) על ה[[ש"ס]]. נולד ביום [[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[י' באייר]] [[תשנ"ט]] ב[[ארץ ישראל]]. | הרב '''יצחק דוד פלקסר''' היה [[חסיד]] [[גור]] ומעריץ של [[הרבי]]. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]]. מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה ומחבר הספר 'שערי יצחק' (18 כרכים) על ה[[ש"ס]]. נולד ביום [[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[י' באייר]] [[תשנ"ט]] ב[[ארץ ישראל]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב יצחק פלקסר נולד ביום [[י"ב בטבת]] שנת [[תרע"ו]] בולוצלווק שב[[פולין]] לר' ישראל פלסקר שהיה נכדם של [[החוזה מלובלין]] ור"ה מ[[אלכסנדר]]. בבחרותו למד בישיבת "עמק הלכה" והכיר את ה[[אדמו"ר]] מפיאסצנא (מחבר הספר "חובת התלמידים"). בתקופת לימודו בישיבה היו המצב הכללי מאוד לא טוב. בשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'חכמי לובלין' אצל ר' [[מאיר שפירא]], שנהיה לרבו המובהק. לפני [[מלחמת העולם השניה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] התחתן עם רעייתו, נכדת ר' דוד בהר"ן. בשנת [[תש"ט]] התחיל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת "שפת אמת" מיסודה של ר' [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל ה"אמרי אמת") ובתפקיד זה שימש למעלה מחמישים שנה, עד סוף ימיו. בתקופה זו העמיד העמיד אלפי תלמידי חכמים, רבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה. בשנת [[תשי"ב]] החל להדפיס את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק", שהם אחד מספרי היסוד בישיבות. ספרו זה יידע את עולם התורה על גאונותו וכישוריו. בשנת [[תשי"ט]] התמנה לחבר בית-דין-צדק של אגודת ישראל. בתפקיד זה שימש כשלושים שנה, עד שמונה לאב-בית-הדין. במקביל כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" ב[[ירושלים]]. שנים רבות היה חבר פעיל ומשפיע ב"מועצת גדולי התורה". | הרב יצחק דוד פלקסר נולד ביום [[י"ב בטבת]] שנת [[תרע"ו]] בולוצלווק שב[[פולין]] לר' ישראל פלסקר שהיה נכדם של [[החוזה מלובלין]] ור"ה מ[[אלכסנדר]]. בבחרותו למד בישיבת "עמק הלכה" והכיר את ה[[אדמו"ר]] מפיאסצנא (מחבר הספר "חובת התלמידים"). בתקופת לימודו בישיבה היו המצב הכללי מאוד לא טוב. בשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'חכמי לובלין' אצל ר' [[מאיר שפירא]], שנהיה לרבו המובהק. לפני [[מלחמת העולם השניה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] התחתן עם רעייתו, נכדת ר' דוד בהר"ן. בשנת [[תש"ט]] התחיל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת "שפת אמת" מיסודה של ר' [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל ה"אמרי אמת") ובתפקיד זה שימש למעלה מחמישים שנה, עד סוף ימיו. בתקופה זו העמיד העמיד אלפי תלמידי חכמים, רבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה. בשנת [[תשי"ב]] החל להדפיס את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק", שהם אחד מספרי היסוד בישיבות. ספרו זה יידע את עולם התורה על גאונותו וכישוריו. בשנת [[תשי"ט]] התמנה לחבר בית-דין-צדק של אגודת ישראל. בתפקיד זה שימש כשלושים שנה, עד שמונה לאב-בית-הדין. במקביל כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" ב[[ירושלים]]. שנים רבות היה חבר פעיל ומשפיע ב"מועצת גדולי התורה". | ||
הרב פלקסר היה מוערך על ידי גדולי ישראל. בשנת [[תשי"ב]] כתב עליו הרב מצ'בין: {{ציטוטון|הרב הגאון החריף ובקי, זך ה[[שכל]] יקר ערך.. כאשר עיינתי בהם מצאתי עונג לנפשי לראות כי ברכה בו, ומפלפל בטוב טעם ושכל צח בסוגיות ה[[ש"ס]] ובראשונים ואחרונים.}}{{הערת שוליים|שם=הסכמה|מתוך ההסכמה לספרו.}}. בשנת [[תשט"ז]] כתב עליו הגרצ"פ פראנק, רבה של [[ירושלים]]: {{ציטוטון|הרגשתי שעה של קורת רוח בעברי בין רוכסי פלפוליו העמוקים, כי הפליא עצה הגדיל תושיה.. צלל במים אדירים והעלה פנינים מאירים.}}{{הערת שוליים|שם=הסכמה}}. | הרב פלקסר היה מוערך על ידי גדולי ישראל. בשנת [[תשי"ב]] כתב עליו הרב מצ'בין: {{ציטוטון|הרב הגאון החריף ובקי, זך ה[[שכל]] יקר ערך.. כאשר עיינתי בהם מצאתי עונג לנפשי לראות כי ברכה בו, ומפלפל בטוב טעם ושכל צח בסוגיות ה[[ש"ס]] ובראשונים ואחרונים.}}{{הערת שוליים|שם=הסכמה|מתוך ההסכמה לספרו.}}. בשנת [[תשט"ז]] כתב עליו הגרצ"פ פראנק, רבה של [[ירושלים]]: {{ציטוטון|הרגשתי שעה של קורת רוח בעברי בין רוכסי פלפוליו העמוקים, כי הפליא עצה הגדיל תושיה.. צלל במים אדירים והעלה פנינים מאירים.}}{{הערת שוליים|שם=הסכמה}}. | ||