ראש חודש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 807 בתים ,  7 באפריל 2015
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ראש חודש''' הינו יום חג - קטן על פי ההלכה. אומרים הלל ומוסף, ומצווה להרבות בו בסעודה.
'''ראש חודש''' - היום הראשון לחודש, הינו יום חג - ומכונה יום כיפור קטן על פי ההלכה, ומצווה להוסיף בו בשמחה, בזמן [[בית המקדש]] וכן [[לעתיד לבוא]], יום זה נחשב כיום חג ועלייה לרגל. 
כאשר החודש הוא שלושים יום גם היום האחרון של החודש נקרא ראש חודש.


בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי, שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד לערוך [[התוועדויות]], ולקשר זאת עם נתינת [[צדקה]]<REF>שלשלת היחס עמ' 35.</REF>.
בזמן [[בית המקדש]] היה נקבע מועד ה'ראש חודש' לפי עדות על התחדשות הלבנה.


במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש [[רש"י]].
==מנהגי ראש חודש==
 
*יעלה ויבוא - מוסיפים בתפילות [[שמונה עשרה]] ובברכת המזון את הקטע '[[ויבוא]]'.
ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל ב[[תהילים]] שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש".
*הלל ומוסף - אומרים [[הלל]] אך לא שלם, ומתפללים תפילת מוסף לראש חודש.
*התועדות - בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי, שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד לערוך [[התוועדויות]], ולקשר זאת עם נתינת [[צדקה]]<REF>[[היום יום]] שלשלת היחס עמ' 35.</REF>.


* תהילים עם פירוש [[רש"י]] - במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש [[רש"י]], ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל ב[[תהילים]] שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש".
*לא נהוג להסתפר בראש חודש
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
1,282

עריכות

תפריט ניווט