31,417
עריכות
המשך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר|מאמרי]] חסידות שנאמרו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף, אשר כל מאמר קשור ובהמשך למאמר שלפניו. | '''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר|מאמרי]] חסידות שנאמרו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף, אשר כל מאמר קשור ובהמשך למאמר שלפניו. | ||
מי שחידש את מושג ה'המשך' היה כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] שאמר את המשך "[[המשך וככה תרל"ז|וככה]]" המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול'''{{הערה|[[התועדויות]] [[תש" | מי שחידש את מושג ה'המשך' היה כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] שאמר את המשך "[[המשך וככה תרל"ז|וככה]]" המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול'''{{הערה|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}. | ||
==ענין ההמשך== | ==ענין ההמשך== | ||
בדרך כלל אמירת [[מאמר]] חסידות המכונה גם [[דא"ח]] נאמרו ב[[שבת]] או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - [[פסוק]] או [[מאמר רז"ל]] הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים{{הערה|[[התועדויות]] [[תש" | בדרך כלל אמירת [[מאמר]] חסידות המכונה גם [[דא"ח]] נאמרו ב[[שבת]] או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - [[פסוק]] או [[מאמר רז"ל]] הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים{{הערה|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}. | ||
ההמשכים ב[[חסידות חב"ד]] | ההמשכים ב[[חסידות חב"ד]] הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה. | ||
אמירת ההמשכים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היתה תלויה וקשורה במצב הישיבה [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאויטש]], מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - ה[[תמימים]], וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר הישיבה | אמירת ההמשכים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היתה תלויה וקשורה במצב הישיבה [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאויטש]], מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - ה[[תמימים]], וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] עקב [[מלחמת העולם הראשונה]]. | ||
==סיום ההמשך== | ==סיום ההמשך== | ||
כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות ב[[תרל"ח]], נחגג המאורע בצורה נדירה, [[אדמו"ר המהר"ש]] קרא לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי{{הערה|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה}}. | כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות ב[[תרל"ח]], נחגג המאורע בצורה נדירה, [[אדמו"ר המהר"ש]] קרא לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי{{הערה|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה.}}. | ||
כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[המשך תרס"ו]] קרא לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וציווה עליו להביא בקבוק [[בנדיקטין]] וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו{{הערה|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה}}. | כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[המשך תרס"ו]] קרא לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וציווה עליו להביא בקבוק [[בנדיקטין (משקה)|בנדיקטין]] וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו{{הערה|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה.}}. | ||
==המשכים מפורסמים== | |||
ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר. | |||
{{גודל|3|'''ההמשכים המפורסמים:'''}} | |||
;אדמו"ר הרש"ב: | |||
*'''[[המשך תרנ"ט|המשך רנ"ט]]''' - (תוכן חסר). | |||
*'''[[המשך תרס"ו]] - יום טוב של ראש השנה''' - (תוכן חסר). | |||
*'''[[המשך תער"ב]] - בשעה שהקדימו''' - (תוכן חסר). | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||