1,282
עריכות
אין תקציר עריכה |
(הרחבה, עריכה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | {{עריכה}} | ||
'''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר|מאמרי]] חסידות שנאמרו בזה אחד זה במשך תקופה, | '''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר|מאמרי]] חסידות שנאמרו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף, אשר כל מאמר קשור ובהמשך למאמר שלפניו. | ||
מי שחידש את מושג ה'המשך' היה כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]]. | מי שחידש את מושג ה'המשך' היה כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] שאמר את המשך "[[וככה]]" המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול'''{{הערה|[[התועדויות]] [[תש"ן]] עמ' 114}}. | ||
" | ==ענין ההמשך== | ||
בדרך כלל אמירת [[מאמר]] חסידות המכונה גם [[דא"ח]] נאמרו ב[[שבת]] או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - [[פסוק]] או [[מאמר רז"ל]] הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים{{הערה|[[התועדויות]] [[תש"ן]] עמ' 114}}. | |||
ההמשכים ב[[חסידות חב"ד]] הינם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה. | |||
אמירת ההמשכים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היתה תלויה וקשורה במצב הישיבה [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאויטש]], מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - ה[[תמימים]], וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר הישיבה בליובאויטש עקב מלחמת העולם הראשונה. | |||
==סיום ההמשך== | |||
כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות ב[[תרל"ח]], נחגג המאורע בצורה נדירה, [[אדמו"ר המהר"ש]] קרא לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי{{הערה|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה}}. | |||
כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[המשך תרס"ו]] קרא לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וציווה עליו להביא בקבוק [[בנדיקטין]] וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו{{הערה|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה}}. | |||
"המשכים" מפורסמים הם [[המשך רנ"ט]] [[המשך תרס"ו]] ו[[המשך תער"ב]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] |