השתדלות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 434 בתים ,  25 במרץ 2015
מ
הגהה
מ (שוחזר מעריכה של 184.154.132.82 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ll)
מ (הגהה)
שורה 1: שורה 1:
על פי התורה על האדם לעשות מצידו '''השתדלות''' גשמית לפרנסתו, על אף שלא ההשתדלות מועילה, אלא הפרנסה היא רק מיד ה'.
נוסף על האמונה הפשוטה ש[[הקדוש ברוך הוא]] זן ומפרנס את כל בריותיו, על האדם לעשות את ההשתדלות שלו להביא את פרנסתו, ואין זה בא בסתירה לכך שהכל מלמעלה.


בשעת עשיית ההשתדלות על האדם להאמין כי אין ההשתדלות מועילה או חסרונה מזיקה ח"ו, אלא פרנסתו היא מידו של השם יתברך. ב. כאשר הוא אנוס מלעשות את חובת ההשתדלות, הרי מלבד הכלל הידוע ש"אונס רחמנא פטריה", נוסף כאן הראיה כי הוא פטור כאן מחובת ההשתדלות, שהרי אין הוא יכול לעשותה.


את הסיבה לכך שישנה חובת ההשתדלות מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בכך שהשפע יורד לעולם בדרך ה[[טבע]], ולכן צריך האדם להכין דרך על פי ה[[טבע]] שתוכל הפרנסה לחול עליה. מלבד זאת, אם לא יעשה השתדלות, הגם שיכול הדבר להתרחש באופן ניסי, הוא יענש על כך שגזל את נפשו ולא העניק לגופו את צרכיה, וגם את יעשה לו נס הוא יענש על כך שהטריח כיביכול כלפי מעלה לערוך לו נס, מלבד הכלל הידוע {{הערת שוליים1=[[מסכת שבת]], לב, א.}} שמנכין לו מזכויותיו.
גם בשעת עשיית ההשתדלות על האדם להאמין כי אין ההשתדלות מועילה או חסרונה מזיקה ח"ו, אלא פרנסתו היא מידו של השם יתברך, אלא שנדרש ממנו לעבוד ולהתאמץ.  


אם כי הרבי הסביר, כי כל זאת הוא רק ב[[צדיקים]] שה[[עולם]] תופס אצלם מקום, אך [[צדיקים]] כאלו שהעולם - גם בעוסקם בו - אינו תופס אצלם מקום כלל, עליהם איו חובת ההשתדלות, שהרי ממילא מופשטים הם מהעולם.  
כאשר האדם עושה את שלו, ומנוע מלעשות עוד, הרי זו ראיה שהקב"ה כך רצה וימצא את דרכיו להיטיב ולדאוג לכל מחסורו.
 
הסיבה לחובת ההשתדלות מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]], מכיון שהשפע ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] יורד לעולם בדרך ה[[טבע]], דהיינו משפע ואור [[אלוקי]] נעלה, הוא יורד ומתלבש בדברים וצרכים [[גשמיים]], עד לפרטים הכי קטנים של צרכי האדם, לכן צריך האדם לעשות את ההשתדלות שהינה בעצם כלי ואפשרות לאור ולשפע הנצרך לרדת ולהשפיע עליו.
 
וכך הוא גם לגבי [[נס]], כאשר אדם נקלע למצב שהוא זקוק לברכה מיוחדת מהקב"ה, עליו לקבל על עצמו איזה הידור או הוספה בתורה ומצוות על מנת שיהיה '[[כלי]]' וראוי לקבל את הברכה.
אדם שאינו עושה את השתדלותו, ותולה תקוותיו לגמרי בהקב"ה, אינו נוהג כראוי וכמו שכתוב "אין סומכין על הנס שמא אין עושין לא נס" {{הערה|מסכת שבת לב, א}}  וגם אם יעשה לו נס, הרי זה מוריד לו מזכויותיו, למקרה שיצטרך באמת לנס, ונקרא 'מטריח על בוראו'{{הערה|רמב"ן שער הגמול}}.
 
אך מבאר הרבי שכל זאת הוא רק בנוגע ל[[צדיקים]] שה[[עולם]] הוא 'מציאות' אצלם, אך [[צדיקים]] כאלו שהעולם - גם בעוסקם בו - אינו תופס אצלם מקום בכלל, עליהם אין חובת ההשתדלות, שהרי ממילא מופשטים הם מהעולם.  




== מקורות ==
== מקורות ==


[[הרבי]], '''[[אגרות קודש]] חלק ב' [[תש"ה]],''' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=e356cbca-44f1-454f-8381-a4bf879fc6b3&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=206 קפ].
מכתב של הרבי - אגרות קודש חלק ב' תש"ה עמ' קפ'
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}  
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
1,282

עריכות

תפריט ניווט