אברהם מרדכי אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגהה
אין תקציר עריכה
(הגהה)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:אמרי אמת.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר]]
[[תמונה:אמרי אמת.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר]]
רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' היה השלישי באדמור"י [[חסידות גור|גור]] ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]]. נולד ביום [[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] בעיירת גור ב[[פולין]] ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת [[תרס"ה]], ושימש באדמורו"ת יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת [[תש"י]].
רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' היה השלישי באדמור"י [[חסידות גור|גור]] ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]]. נולד ביום [[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] בעיירת גור ב[[פולין]] ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת [[תרס"ה]], ושימש באדמו"רות יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת [[תש"י]].


מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים למד כבר אז.
מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים למד כבר אז.
בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. רשומים בו ההערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר. מכאן שהספיק להשלים ספר זה לפני נשואיו, כלומר בטרם מלאו לו ט"ז שנה.
בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר.


כתב ספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים).
כתב ספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים).


== ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב ==
== ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב ==
רבי אברהם מרדכי היה ידיד של [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעמים רבות התוועדו<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=368]</REF> יחד עם רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ורבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]]. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מאדמו"ר הרש"ב לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב ה[[רוחני]] ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה.
רבי אברהם מרדכי היה ידיד של [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעמים רבות התוועדו<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=368]</REF> יחד עם רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ורבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]]. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מאדמו"ר הרש"ב לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בנוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב ה[[רוחני]] ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה.


אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מפולין הדוויה לארץ הקודש.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראה בהרחבה בחב"ד אינפו]</REF>
אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מפולין הדוויה לארץ הקודש.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראה בהרחבה בחב"ד אינפו]</REF>
משתמש אלמוני

תפריט ניווט