10,895
עריכות
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"") |
|||
שורה 63: | שורה 63: | ||
לאחר עזיבת הרבי הריי"צ את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרב [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב. | לאחר עזיבת הרבי הריי"צ את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרב [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי ה[[קנטוניסטים]], ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, | בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי ה[[קנטוניסטים]], ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרה"ח [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]]. | ||
בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם הרבי הריי"צ את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות. | בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם הרבי הריי"צ את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות. |