10,852
עריכות
דנייפרו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הרה"ח ר'" ב־"הרב"
מ (החלפת טקסט – "{{ערך מורחב|[ערך=[[" ב־"{{ערך מורחב|ערך=[[") |
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח ר'" ב־"הרב") |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
באותה תקופה נפטר הרב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר. גם הרב ה"אשכנזי" כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]], שכיהן באותם ימים כרבה של העיר [[ניקולייב]], אף היא באוקראינה. | באותה תקופה נפטר הרב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר. גם הרב ה"אשכנזי" כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]], שכיהן באותם ימים כרבה של העיר [[ניקולייב]], אף היא באוקראינה. | ||
אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' ב[[אדר]] ראשון [[תרס"ח]], אל הגביר | אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' ב[[אדר]] ראשון [[תרס"ח]], אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר. | ||
בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים). | בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים). | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
בתקופה זו כבר היו בעיר עשרים וארבעה בתי כנסת ועוד כעשרה מניינים קבועים. חלק מבתי הכנסת והמניינים היו בנוסח חב"ד. כמו כן היו בעיר תלמודי תורה חב"דיים, אחד מהם היה אצל המלמד הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שלימד כמה מילדי החסידים בעיר ובהם בניו של הרב לוי יצחק. | בתקופה זו כבר היו בעיר עשרים וארבעה בתי כנסת ועוד כעשרה מניינים קבועים. חלק מבתי הכנסת והמניינים היו בנוסח חב"ד. כמו כן היו בעיר תלמודי תורה חב"דיים, אחד מהם היה אצל המלמד הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שלימד כמה מילדי החסידים בעיר ובהם בניו של הרב לוי יצחק. | ||
סיפר המשפיע | סיפר המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]]: | ||
"החיידר היה לא קטן ולא גדול, ומלמד אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם. | "החיידר היה לא קטן ולא גדול, ומלמד אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם. | ||
| שורה 130: | שורה 130: | ||
==ישיבה מחתרתית== | ==ישיבה מחתרתית== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]}} | ||
בשנת תרפ"ט נפתחה בעיר ישיבת '[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|תומכי תמימים]]' מחתרתית. היה זה לאחר שסניפי הישיבה ב[[תומכי תמימים נעוועל|נעוול]] ו[[תומכי תמימים חרקוב|בחרקוב]] נסגרו בגלל רדיפת השלטונות, או אז הוחלט לפתוח סניף בעיר דנייפרופטרובסק. כעשרים תלמידים הגיעו לישיבה שעמדה תחת השגחתו של ה[[משפיע]] | בשנת תרפ"ט נפתחה בעיר ישיבת '[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|תומכי תמימים]]' מחתרתית. היה זה לאחר שסניפי הישיבה ב[[תומכי תמימים נעוועל|נעוול]] ו[[תומכי תמימים חרקוב|בחרקוב]] נסגרו בגלל רדיפת השלטונות, או אז הוחלט לפתוח סניף בעיר דנייפרופטרובסק. כעשרים תלמידים הגיעו לישיבה שעמדה תחת השגחתו של ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. חסידי חב"ד בעיר, דאגו לתלמידי הישיבה וראשיה. | ||
הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום חיידר לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' אברהם ראגולין. | הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום חיידר לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' אברהם ראגולין. | ||