14,734
עריכות
מ (החלפת טקסט – "http://www.chabad.info/#!g=1" ב־"http://old2.ih.chabad.info/#!g=1") |
|||
שורה 21: | שורה 21: | ||
==משפט הספרים== | ==משפט הספרים== | ||
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}} | {{ערך מורחב|פרשת הספרים}} | ||
בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http:// | בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34223 "כך חשפנו את גנב הספרים"]. {{אינפו}}}}. ומכר כמה מן הנדירים שבהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. | ||
לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, ובו קונים החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון. | לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, ובו קונים החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון. |