מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
מ (החלפת טקסט – " ח"ז " ב־" חלק ז' ") |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
[[תמונה:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים]] | [[תמונה:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים]] | ||
'''פורים''' הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] כ[[ירושלים]] חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ב[[שנה]] מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה [[יין]], משלוח מנות, ומתנות לאביונים. | '''פורים''' הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] כ[[ירושלים]] חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ב[[שנה]] מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה [[יין]], משלוח מנות, ומתנות לאביונים. | ||
[[הרבי]] מבאר כי חיוב המשתה | ==מצוות החג ומנהגיה== | ||
===מצוות החג=== | |||
====מקרא מגילה==== | |||
ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית. | |||
====משלוח מנות==== | |||
חובה על כל אחד ואחת מישראל לתת שתי מנות אוכל הראויות לאכילה לחבירו ביום הפורים כדברי הפסוק במגילה{{מקור}}: "משלוח מנות איש לרעהו" | |||
ושנים שאוכלים יחד מחליפים מנותיהם ויוצאים ידי חובת המצווה בזה. | |||
====מתנות לאביונים==== | |||
מחובת היום לתת מתנה לענייים וחובת המצווה לתת לכל הפחות לשני עניים פרטוה לכל אחד. הרמב"ם {{מקור}} כותב שבמצווה זו ירבה אדם יותר מבשאר מצוות היום. | |||
====משתה ושמחה==== | |||
חובת היום הוא לשמוח ולעשות סעודה ולשתות בה יין אופן השמחה המחוייבת היא ללא הגבלות כדברי הגמרא{{מקור}} המפורסמים "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ביא ארור המן לברוך מרדכי" | |||
החג נקרא{{הערה|אסתר ט.}} "ימי משתה ושמחה".[[הרבי]] מבאר כי חיוב המשתה בשונה משאר החיובים, שהם אינם אלא מצוות חד פעמית אשר לאחר קיומם יצא ידי חובתו ושוב אינו חייב, שונה הוא חיוב משתה ושמחה, שחיובו חל בכל רגע ורגע מהיום מפני שהוא מצווה הנובעת מעצם יום הפורים כ"יום משתה ושמחה". <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32)].</REF> | |||
בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 32.</REF>. | |||
=== סדר התפילה === | |||
בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת 'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...' | |||
בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת כי תצא בפרשת מחית עמלק וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|מגילה{{מקור}}}} מובא כמה טעמים לכך: | |||
====מבצע פורים==== | |||
{{ערך מורחב|מבצע פורים}} | |||
===מנהגי פורים=== | |||
*תחפושות | |||
*הכאת המן | |||
*רעשן | |||
*דמי פורים | |||
*ועוד ועוד.. | |||
==פורים קטן== | ==פורים קטן== | ||
כאשר השנה היא [[שנה מעוברת]] וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי [[אדר ב']]), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם [[פורים קטן]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת{{הערה|לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל ב[[לוח כולל חב"ד]] ביום זה.}}, ובאי אמירת [[תחנון]]. | כאשר השנה היא [[שנה מעוברת]] וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי [[אדר ב']]), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם [[פורים קטן]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת{{הערה|לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל ב[[לוח כולל חב"ד]] ביום זה.}}, ובאי אמירת [[תחנון]]. | ||
הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=3ffb6e7a-bf87-4236-901a-33b4126d33b1&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=514 שיחות קודש תשמ"א]</REF>. | |||
==ערים מוקפות חומה== | ==ערים מוקפות חומה== | ||