מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שייכות הלימוד למשיח דווקא
| שורה 180: | שורה 180: | ||
====שייכות הלימוד למשיח דווקא==== | ====שייכות הלימוד למשיח דווקא==== | ||
גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל והוא יהיה "מלך" שעניינו רוממות והתנשאות עצמית שמורה על דרגתו המרוממת משאין כן משה | גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל והוא יהיה "מלך" שעניינו רוממות והתנשאות עצמית שמורה על דרגתו המרוממת לכן יגלה את פנימיות התורה. משאין כן משה ששרש נשמתו מבחינת החכמה (פנימיות אבא{{הערה|ראה שם בשערי אמונה פרק נ"ו {{הבהרה|שהוא באותו דרגה של פנימיות עתיק עיין שם בהמשך פרק ס' שמשה ומשיח עניינם אחד}}.}}) והוא נקרא "משה רבינו" ולא "מלך" הוא גילה את התורה הנגלית. אולם משיח מפני שרשו הגבוה הוא זה שיגלה את פנימיות התורה משרשו מעצמות המאציל. | ||
על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" - שהתואר נשיא "קורין אותו החכמים נשיא..הוא העומד תחת משה רבינו"{{הערה|לשון הרמב"ם סנהדרין פרק א הלכה ג. וראה בזה לקוטי שיחות חלק יט עמוד 166 בהבדל בין נשיא למלך לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 192 ואילך.}}. ונקרא אף "רועה"{{הערה|וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם (יחזקאל לז,כד.) ואינו נמנה בין ה[[שבעה רועים]] (סוכה נב, ב.) מפני שעיקר עניינו הוא המלכות כבפנים.}} על שם זה שעניינו להמשיך המשכה פנימית בבני ישראל - רב - ולא רק מקיף כמלך.{{הערה|שם=לה ויגש|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 208}} ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך {{הערה|ראה לעיל בפנים "דברי חז"ל" שפלגי קיסר שנאמר על דוד המלך הכוונה למשיח כפי שהוא "ממשיך" את עניינו של המלך דוד.}} לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה שם הערה 27.}} | אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}} | ||
על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" - שהתואר נשיא "קורין אותו החכמים נשיא..הוא העומד תחת משה רבינו"{{הערה|לשון הרמב"ם סנהדרין פרק א הלכה ג. וראה בזה לקוטי שיחות חלק יט עמוד 166 בהבדל בין נשיא למלך לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 192 ואילך.}}. ובתואר "רב"{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}} ונקרא אף "רועה"{{הערה|וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם (יחזקאל לז,כד.) ואינו נמנה בין ה[[שבעה רועים]] (סוכה נב, ב.) מפני שעיקר עניינו הוא המלכות כבפנים.}} על שם זה שעניינו להמשיך המשכה פנימית בבני ישראל - רב - ולא רק מקיף כמלך.{{הערה|שם=לה ויגש|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 208}} ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך {{הערה|ראה לעיל בפנים "דברי חז"ל" שפלגי קיסר שנאמר על דוד המלך הכוונה למשיח כפי שהוא "ממשיך" את עניינו של המלך דוד.}} לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה שם הערה 27.}} | |||
אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}. | אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}. | ||