31,419
עריכות
שלום זאב קרוגליאק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
איפה הוא גר בארץ?
אין תקציר עריכה |
(איפה הוא גר בארץ?) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:זאב.jpg|left|thumb|280px|הרה"ח שלום-זאב קרוגליאק אצל הרבי מלך המשיח]] | [[תמונה:זאב.jpg|left|thumb|280px|הרה"ח שלום-זאב קרוגליאק אצל הרבי מלך המשיח]] | ||
הרב '''שלום זאב קרוגליאק''' (באידיש: וועלוועל, וברוסית ולודיה) - נולד ביום כ"ט | הרב '''שלום זאב קרוגליאק''' (באידיש: וועלוועל, וברוסית ולודיה) - נולד ביום [[כ"ט אלול]] [[תרע"ד]] בעיירה בוגוסלב, פלך קייב שבאוקראינה. אביו הרב אהרן היה ממשפחה רבנית מדורי דורות ואמו מרת ציפורה היתה בתו של הרב פנחס אוורבוך. על אביו סיפרו כי כשהיה מקריא פרק ‘למנצח' לפני תקיעת שופר, היו כולם מזדעזעים מבכיותיו. | ||
משפחתו של ר' שלום זאב לא היתה חב"דית, אלא חסידי [[חסידות רוז'ין|סדיגורא]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]]. את מידת הכנסת אורחים שהיתה טבועה בנפשו, קיבל בבית הוריו, שהיה פתוח תמיד בפני אורחים. | משפחתו של ר' שלום זאב לא היתה חב"דית, אלא חסידי [[חסידות רוז'ין|סדיגורא]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]]. את מידת הכנסת אורחים שהיתה טבועה בנפשו, קיבל בבית הוריו, שהיה פתוח תמיד בפני אורחים. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בעקבות זאת נאלץ הנער שלום-זאב ליטול על עצמו את פרנסת הבית. בגיל חמש-עשרה יצא לעבוד לראשונה. בהיותו במוסקבה החל להכיר מקרוב את חסידי חב"ד. | בעקבות זאת נאלץ הנער שלום-זאב ליטול על עצמו את פרנסת הבית. בגיל חמש-עשרה יצא לעבוד לראשונה. בהיותו במוסקבה החל להכיר מקרוב את חסידי חב"ד. | ||
כשבגר, ביקש לרכוש לו מקצוע והוא פנה ללימודים באוניברסיטה. את לימודיו עשה במסגרת | כשבגר, ביקש לרכוש לו מקצוע והוא פנה ללימודים באוניברסיטה. את לימודיו עשה במסגרת 'לימודי ערב' כדי שלא לחלל שבת. למרות היותו במסגרת האוניברסיטה הוא נשאר חזק ברוחו והיה ירא אלוקים. | ||
==עסקנות הכלל== | ==עסקנות הכלל== | ||
כבר בצעירותו נטל ר' שלום-זאב חלק בעסקנות הכלל. במוסקבה היה אז ארגון חשאי בשם | כבר בצעירותו נטל ר' שלום-זאב חלק בעסקנות הכלל. במוסקבה היה אז ארגון חשאי בשם '[[אחים]]', שמטרתו היתה לסייע לתמימים שלמדו, והגשת סיוע גשמי למשפחות שראש המשפחה נאסר על-ידי הקומוניסטים בגין היותו שומר מצוות. ר' שלום-זאב התנדב רבות בהעברת כספים ממקום למקום, למרות הסכנה העצומה הכרוכה בזה. | ||
בשנת תרצ"ט נישא עם מרת לאה, בת הרב יעקב דיין. החתונה התקיימה בבית משפחת פלנט במוסקבה. כשנה לאחר החתונה נולד בנם הבכור, ר' דוד ישעיהו. במשך השנים נולדו להם עוד שלושה ילדים; מרת שרה איטה (לרנר), ר' אברהם יעקב ור' חיים צבי. | בשנת תרצ"ט נישא עם מרת לאה, בת הרב יעקב דיין. החתונה התקיימה בבית משפחת פלנט במוסקבה. כשנה לאחר החתונה נולד בנם הבכור, ר' דוד ישעיהו. במשך השנים נולדו להם עוד שלושה ילדים; מרת שרה איטה (לרנר), ר' אברהם יעקב ור' חיים צבי. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כאמור, בימי המלחמה שרר רעב בכל רחבי ברית המועצות. במפעל בו עבד ר' שלום-זאב דאגו לעובדים והעניקו לכל אחד מהם חלקת אדמה קטנה בה יכלו לזרוע כרצונם. ר' שלום-זאב שהיה בתפקיד בכיר במפעל, ניצל זאת לבקש ממאות עובדים שעבדו תחתיו, לזרוע בחלקתם חיטה בלבד בהבטיחו להם כי הוא יקנה מהם את כל החיטה. | כאמור, בימי המלחמה שרר רעב בכל רחבי ברית המועצות. במפעל בו עבד ר' שלום-זאב דאגו לעובדים והעניקו לכל אחד מהם חלקת אדמה קטנה בה יכלו לזרוע כרצונם. ר' שלום-זאב שהיה בתפקיד בכיר במפעל, ניצל זאת לבקש ממאות עובדים שעבדו תחתיו, לזרוע בחלקתם חיטה בלבד בהבטיחו להם כי הוא יקנה מהם את כל החיטה. | ||
במועד המתאים, הגיע עם עוד יהודים ספורים, קצרו את החיטים ושמרו אותם לאפיית מצות | במועד המתאים, הגיע עם עוד יהודים ספורים, קצרו את החיטים ושמרו אותם לאפיית מצות 'שמורה' עבור מאות היהודים והחסידים שהיו בטשקנט. | ||
לאחר המלחמה עזבו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות באמצעות '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' דרך לבוב. גם ר' שלום זאב רצה לברוח, אולם גיסתו נעצרה באותם ימים. יחד עם העובדה שחמיו היה חולה באותם ימים, התעכבה יציאתה של משפחת קרוגליאק. אחרי זה כבר נסגרו הפרצות בחומת הברזל. | לאחר המלחמה עזבו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות באמצעות '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' דרך לבוב. גם ר' שלום זאב רצה לברוח, אולם גיסתו נעצרה באותם ימים. יחד עם העובדה שחמיו היה חולה באותם ימים, התעכבה יציאתה של משפחת קרוגליאק. אחרי זה כבר נסגרו הפרצות בחומת הברזל. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
שליחותו בוינה הופסקה בגלל מחלה קשה בה לקה. גם לאחר שחזר ארצה לאחר טיפול רפואי ממושך, לא חדל מלעשות ולפעול. הוא אסף כספים לנצרכים, ניהל גמ"ח ואף שימש כגבאי במניין שני בבית הכנסת שליד ביתו. בין המתפללים היו נערים רבים שלא מזמן חגגו בר מצוה, והוא דאג להם שיתפללו ויקראו בתורה - ובכלל העניק יחס חם לכל המתפללים. | שליחותו בוינה הופסקה בגלל מחלה קשה בה לקה. גם לאחר שחזר ארצה לאחר טיפול רפואי ממושך, לא חדל מלעשות ולפעול. הוא אסף כספים לנצרכים, ניהל גמ"ח ואף שימש כגבאי במניין שני בבית הכנסת שליד ביתו. בין המתפללים היו נערים רבים שלא מזמן חגגו בר מצוה, והוא דאג להם שיתפללו ויקראו בתורה - ובכלל העניק יחס חם לכל המתפללים. | ||
ר' שלום זאב קרוגליאק נפטר בצלילות הדעת ביום ג' אדר ב' תשנ"ז, והוא בן 82. | ר' שלום זאב קרוגליאק נפטר בצלילות הדעת ביום [[ג' אדר|ג' אדר ב']] [[תשנ"ז]], והוא בן 82. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{מיון רגיל:קרוגליאק, שלום זאב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד טשקנט: אישים]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]] | |||