מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
שורה 148: | שורה 148: | ||
===מעיקרי הדת=== | ===מעיקרי הדת=== | ||
הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}} הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]] אמנם ישנם החולקים עליו{{הערה|שו"ת חת"ם סופר שם}} ולטענתם אין סיבה שאמונה זו תהיה יסוד הדת אף שגם הם מודים שהחולק עליה הוא "כופר" ככופר בשאר דברי התורה. | הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}} הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]] אמנם ישנם החולקים עליו{{הערה|שו"ת חת"ם סופר שם, ספר העקרים בתחילתו.}} ולטענתם אין סיבה שאמונה זו תהיה יסוד הדת אף שגם הם מודים שהחולק עליה הוא "כופר" ככופר בשאר דברי התורה. | ||
טעמו של הרמב"ם הוא שמכיוון שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' על ידי הנביאים אלא הוא גדר בנצחיות התורה לכן הוא עיקר בדת.{{הערה|שם=חי1|{{קישור אוצר 770|99|280|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}}}} | טעמו של הרמב"ם הוא שמכיוון שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' על ידי הנביאים אלא הוא גדר בנצחיות התורה לכן הוא עיקר בדת.{{הערה|שם=חי1|{{קישור אוצר 770|99|280|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}}}} | ||
יש שביאורו{{הערה|שם=אבארבנל|1=ראש אמנה לאברבנאל פרק שלישי הספק החמישי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34946&st=&pgnum=42 ובפרק הארבע עשר]}} שיטתו של הרמב"ם בכמה אופנים '''א.''' ימות המשיח הוא פרט ב"[[שכר ועונש]]" שהוא אחד מי"ג העיקרים. '''ב.''' היות והי"ג עיקרים עניינם לשלול הטוענים בראיות נגד ההשגחה העליונה בראותם צדיק שרע לו ורשע שטוב לו (קובלים על חוסר צדק) לכן באה העיקר השנים עשר (והשלש עשר - [[תחיית המתים]]) להשלים האמונה בהשגחה. '''ג.''' היות והאמונה במשיח מיוסדת גם על פסוקי התורה גם נבואת משה רבינו וגם היא נבואת כל הנביאים לכן היא עיקר התורה שהכופר בה כופר ב'''כל''' התורה כולה.{{הערה|ראה בחתם סופר שם משמע שגם הוא מודה לטעם זה.}} | יש שביאורו{{הערה|שם=אבארבנל|1=ראש אמנה לאברבנאל פרק שלישי הספק החמישי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34946&st=&pgnum=42 ובפרק הארבע עשר]}} שיטתו של הרמב"ם בכמה אופנים '''א.''' ימות המשיח הוא פרט ב"[[שכר ועונש]]" שהוא אחד מי"ג העיקרים. '''ב.''' היות והי"ג עיקרים עניינם לשלול הטוענים בראיות נגד ההשגחה העליונה בראותם צדיק שרע לו ורשע שטוב לו (קובלים על חוסר צדק) לכן באה העיקר השנים עשר (והשלש עשר - [[תחיית המתים]]) להשלים האמונה בהשגחה. '''ג.''' היות והאמונה במשיח מיוסדת גם על פסוקי התורה גם נבואת משה רבינו וגם היא נבואת כל הנביאים לכן היא עיקר התורה שהכופר בה כופר ב'''כל''' התורה כולה.{{הערה|ראה בחתם סופר שם משמע שגם הוא מודה לטעם זה.}} | ||
טענתם של החולקים הוא מהשיטה המובאת בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} שר' הלל אמר "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה" ומפרש רש"י: "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו". ואף שאין ההלכה כמותו שחלקו עליו חכמים והסובר כן היום הוא כופר אמנם אם האמונה במשיח הוא עיקר התורה איך קראו לחולק על זה תואר 'רבי' {{הערה|טענתם היא שב'פרט' מדברי תורה שייך שיהיה מחלוקת, אמנם בדבר שעליו 'מיוסדת' התורה (שבנפול היסוד יפול הבנין) לא שייך מחלוקת.}} | טענתם של החולקים הוא מהשיטה המובאת בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} שר' הלל אמר "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה" ומפרש רש"י: "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו". ואף שאין ההלכה כמותו שחלקו עליו חכמים והסובר כן היום הוא כופר אמנם אם האמונה במשיח הוא עיקר התורה איך קראו לחולק על זה תואר 'רבי' {{הערה|טענתם היא שב'פרט' מדברי תורה שייך שיהיה מחלוקת, אמנם בדבר שעליו 'מיוסדת' התורה (שבנפול היסוד יפול הבנין) לא שייך מחלוקת.}} | ||
ישנם המתרצים ומבארים דברי רבי הלל שלא כדברי רש"י שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרב הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.{{הערה|שם=אבארבנל | ישנם המתרצים ומבארים דברי רבי הלל שלא כדברי רש"י שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרב הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.{{הערה|שם=אבארבנל}} וישנם המתרצים גם לפירושו של רש"י שאף שטעותו הייתה בעיקרי הדת לא היה לו דין כופר שמכיוון שטעותו נבעה מלימוד הפסוקים (שלמד שהם כבר התקיימו במלך חזקיהו ולכן אין משיח יותר, או שהבין שגרם החטא{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/8/3/119.htm לקוטי שיחות חלק לד עמוד 119 ובהערה 42] וראה שם בפנים שביאור זה מתרץ רק את אי היותו כופר מצד הנבואה של הנביאים או מעדות התורה אבל מצד זה שביאת המשיח הוא גדר במצוה (כנ"ל בפנים) לא שייך שינוי כלל (וצ"ע)}}) הרי הוא אנוס ואין דינו כ"חולק" על עיקרי האמונה שהוא "כופר".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=109 שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח] וב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 עיקרים בתחילתו] והא עצמו חלק על זה וס"ל שאילו היה זה עיקר והוא אינו מאמין היה כופר הובאו בלקוטי שיחות חלק לד שם הערה 42.}} | ||
ביאור נוסף יש בדברי רבי הלל, שבימי חזקיהו יצאו ישראל ידי חובת התענוגים הגשמיים של ימות המשיח ואין צורך בו. וממילא מיד ביציאת בני ישראל מהגלות יחיו המתים ו"כבוד ה' יראה עליהם".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}} | |||
האמונה בביאת המשיח אינה נמנית עם המצוות לפי שהיא מצווה כללית שעניינה קיום כל המצוות בשלימות{{הערה|שם=חי1}}{{הבהרה|יש בזה גם בברבנאל מצוין בלקו"ש שםוכן בלקו"ש חלק לד עיין שם גם בהתוועדוית תשמח חד עמוד 32 בהערה}} | האמונה בביאת המשיח אינה נמנית עם המצוות לפי שהיא מצווה כללית שעניינה קיום כל המצוות בשלימות{{הערה|שם=חי1}}{{הבהרה|יש בזה גם בברבנאל מצוין בלקו"ש שםוכן בלקו"ש חלק לד עיין שם גם בהתוועדוית תשמח חד עמוד 32 בהערה}} |