מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
לחיות גאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←בתורה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"==== | ===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"==== | ||
ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" ולא "לרבות" וכיו"ב, המשנה מדגישה (על פי הביאור הפנימי: שעל האדם בכל ימי חייו להביא את המשיח {{הערה|כפשוטו הכוונה שמהפסוק "כל ימי חייך" לומדים אנו שיש צורך להזכיר את יציאת מצרים אף בימות המשיח}}) שהוא דבר שדרוש להביאו ולטרוח ולקבלו ולא לחכות שיתגלה ויגיע מעצמו אליו. | ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" ולא "לרבות" וכיו"ב, המשנה מדגישה (על פי הביאור הפנימי: שעל האדם בכל ימי חייו להביא את המשיח {{הערה|כפשוטו הכוונה שמהפסוק "כל ימי חייך" לומדים אנו שיש צורך להזכיר את יציאת מצרים אף בימות המשיח}}) שהוא דבר שדרוש להביאו ולטרוח ולקבלו ולא לחכות שיתגלה ויגיע מעצמו אליו.{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 298)}} כמו כן ביאת המשיח הוא באופן שהוא "מביא" את המשיח בתוך חייו כלומר, בכל פעולותיו של האדם - "כל ימי חייך", צריכים להיות חדורים ומאירים בענין המשיח "להביא (בתוכם ועל ידם) לימות המשיח".{{הערה|שיחת[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/16/208.htm ליל ב' דחג הפסח תשי"ט], וראה שיחת פרשת שמות תשנ"ב סעיף ו.}} | ||
ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפקוח את העינים ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב}} | ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפקוח את העינים ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב}} | ||
==מהותה== | ==מהותה== | ||
שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח (הוא מרגיש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה) | שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח (הוא מרגיש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה{{הערה|כן משמע מתוך כללות השיחות בזה, וראה בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב הערה 46) | ||
בענייני העולם הוא חדור ומתנהג בהכרה ש"אתה פעלתו" כפי שיהיה בימות המשיח - שבכל דבר יורגש מציאותו וחיותו האמיתיים ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו". וכן באכילתו ובשתייתו מרגיש הוא גאולה ומשיח (שמשתוקק לאכילה והשתייה ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]] ויין המשומר){{הערה|שם=וירא נ"ב}} | בענייני העולם הוא חדור ומתנהג בהכרה ש"אתה פעלתו" כפי שיהיה בימות המשיח - שבכל דבר יורגש מציאותו וחיותו האמיתיים ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו" ובהדגשה שלא רק שיודע שכל דבר הוא בשביל אלקות ולכן כל פעולותיו הם "לשם שמים" ו"[[בכל דרכיך דעהו]]" אלא לעתיד יתגלה ש"אין עוד מלבדו" אין שום מציאות כלל ולכן מלכתחילה אינו מרגיש את ענייני העולם כמציאות אלא אין עוד מלבדו.{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תשנ"ב סעיף ב ראה שם שזה הדיוק בגרסה בלשון חז"ל(סוף קידושין): "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני" על פני הגרסה: "אני נבראתי לשמש את קוני".}} | ||
וכן באכילתו ובשתייתו מרגיש הוא גאולה ומשיח (שמשתוקק לאכילה והשתייה ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]] ויין המשומר){{הערה|שם=וירא נ"ב}} גם בהתעסקותו עם אומות העולם הוא חדור בתוקף בכל ענייני יהדות כהיעוד שיהיה לעתיד לבוא "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" וידעו הגויים כי אני ה'".{{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}} | |||
וכל מעשיו הם עם מטרה אחת "להביא לימות המשיח", עבודת ה' שלו הן עם עצמו והן עבודת השליחות בהפצת היהדות והמעיינות עיקר עניינו הוא "לקבל פני משיח צדקנו".{{הערה|שם=חיי שרה}} | וכל מעשיו הם עם מטרה אחת "להביא לימות המשיח", עבודת ה' שלו הן עם עצמו והן עבודת השליחות בהפצת היהדות והמעיינות עיקר עניינו הוא "לקבל פני משיח צדקנו".{{הערה|שם=חיי שרה}} | ||
יהודי שחי גאולה כל עבודת ה' שלו היא בשלמות בלי התחלקות. וכן שלילת הדברים הלא רצויים (כ[[תאוות היתר]]), הנה מצד הסתכלותו בימות המשיח, מלכתחילה אינו בא לידי עבירה ואינו מחשיבם. מצד הגאולה אין לדברים אלו ממשות מלכתחילה.(כדברי הרמב"ם שלעתיד מעדנים יהיו כעפר - שלא יהיו חשובים מלכתחילה ויהיו חשובים כעפר).{{הערה|שם=ואתחנן|שיחת שבת פרשת ואתחנן תשנ"א}} | |||
====בתורה==== | ====בתורה==== | ||
| שורה 36: | שורה 40: | ||
ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים בתורת החסידות יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש ע"י ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק :"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא תשנ"ב תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 267 ואילך}} | ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים בתורת החסידות יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש ע"י ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק :"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא תשנ"ב תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 267 ואילך}} | ||
== | === בחינוך=== | ||
"אל תגעו במשיחי" (דברי הימים-א טז, כב.) אלו תינוקות של בית רבן (שבת קיט,ב.) חינוך ילדי ישראל צריך להיות באופן שהם נעשים חדורים בענין המשיח כך ךשנותנים מבט עליהם רואים "משיחי".{{הערה|ולכן נקראים הילדים "[[צבאות ה']]" שכשם שביציאת מצרים "יצאו כל צבאות ה'"(בא יב, מא) כך גם בגאולה העתידה יצאו צבאות ה'}} | |||
==העבודה בפועל== | ==העבודה בפועל== | ||
בכדי לחיות גאולה שכל מציאות האדם תחיה חיי גאולה, מוכרח שהשכל יהיה חדור בענייני הגאולה ומשם יתפשט לרגש הלב עד שמחשבתו דיבורו ומעשיו של האדם יהיו באופן המתאים לזמן הגאולה. | בכדי לחיות גאולה שכל מציאות האדם תחיה חיי גאולה, מוכרח שהשכל יהיה חדור בענייני הגאולה ומשם יתפשט לרגש הלב עד שמחשבתו דיבורו ומעשיו של האדם יהיו באופן המתאים לזמן הגאולה. | ||
| שורה 44: | שורה 48: | ||
===לימוד ענייני גאולה ומשיח=== | ===לימוד ענייני גאולה ומשיח=== | ||
אמנם מכיוון שמצד הגלות הפנימית של האדם הוא מרגיש מחוץ לגאולה עדיין וחיי חיים גלותיים (על אף שעל פי האמת הגאולה כבר כאן) לכן העצה לזה הוא על ידי [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]. שעל ידי שקיעתו בלימוד עניינים אלו יחל לחיות חיי גאולה, לפי שבכח התורה{{הערה|לבד זאת שכששכלו שקוע בזה הרי זה פועל על כל הנפש יש בזה גם כח התורה ראה להלן.}} להחדיר גם באדם שנמצא בגלות ואינו רואה את הגאולה עדיין שיחוש ויחיה גאולה.{{הערה|ראה באריכות שיחת פרשת בלק תשנ"א}} | אמנם מכיוון שמצד הגלות הפנימית של האדם הוא מרגיש מחוץ לגאולה עדיין וחיי חיים גלותיים (על אף שעל פי האמת הגאולה כבר כאן) לכן העצה לזה הוא על ידי [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]. שעל ידי שקיעתו בלימוד עניינים אלו "מתוך עיון והתבוננות והעמקה יתירה"{{הערה|שם=ואתחנן}} יחל לחיות חיי גאולה, לפי שבכח התורה{{הערה|לבד זאת שכששכלו שקוע בזה הרי זה פועל על כל הנפש יש בזה גם כח התורה ראה להלן.}} להחדיר גם באדם שנמצא בגלות ואינו רואה את הגאולה עדיין שיחוש ויחיה גאולה.{{הערה|ראה באריכות שיחת פרשת בלק תשנ"א}} | ||
ועל לימוד ה[[תורה]] בכלל נאמר: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".{{הערה| אבות פרק ו משנה ב. (שיחת שבת פרשת בלק תשנ"א, הערה 97).}} | ועל לימוד ה[[תורה]] בכלל נאמר: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".{{הערה| אבות פרק ו משנה ב. (שיחת שבת פרשת בלק תשנ"א, הערה 97).}} | ||
| שורה 53: | שורה 57: | ||
'''ב.''' עניינו של [[מלך המשיח]] יהיה הן "[[רב]]" והן "[[מלך]]" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות (ההפוכות) הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כהשפעה הפנימית של רב.{{הערה|שיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א}}) | '''ב.''' עניינו של [[מלך המשיח]] יהיה הן "[[רב]]" והן "[[מלך]]" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות (ההפוכות) הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כהשפעה הפנימית של רב.{{הערה|שיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א}}) | ||
==עניינה בנפש האדם== | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
*[[בשורת הגאולה]] | *[[בשורת הגאולה]] | ||
*[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] | *[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||