|
|
| שורה 37: |
שורה 37: |
| '''ב.''' עניינו של [[מלך המשיח]] יהיה הן "[[רב]]" והן "[[מלך]]" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות (ההפוכות) הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כהשפעה הפנימית של רב.{{הערה|שיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א}}) | | '''ב.''' עניינו של [[מלך המשיח]] יהיה הן "[[רב]]" והן "[[מלך]]" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות (ההפוכות) הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כהשפעה הפנימית של רב.{{הערה|שיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א}}) |
| ===חיי גאולה=== | | ===חיי גאולה=== |
|
| |
| ====בתורה====
| |
|
| |
| בלימוד '''הלכות''' התורה אף שעיקר הלימוד הם ההלכות שנוגעים לזמן זה בפועל, מכל מקום אדם שחי גאולה לומד אף הלכות ששייכים לימות המשיח.{{הערה| ח' מרחשוון תשנ"ב}}ואופן הלימוד הוא מתוך ידיעה ברורה שלומד עכשיו הלכה שנוגעת לרגע הבא מיד לאחר מכן. כמו כן [[לימוד הלכות בית הבחירה]] (בימי בין המצרים) לימודו הוא מתוך תשוקה לגאולה (ולא כתיקון לחורבן הגלות). {{הערה|שיחת פרשת בלק תשנ"א}}
| |
|
| |
|
| |
| וכן בלימוד '''תורת החסידות''', מכיוון ש"באותו הזמן (בימות המשיח) לא יהי עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"(רמב"ם מלכים פרק יא) יש להוסיף בזמן זה בלימוד בתורת החסידות - פנימיות התורה שעניינה "דעת את ה'".
| |
|
| |
| ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה):
| |
|
| |
| א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שבתורת החסידות דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של [[רחובות הנהר]] וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ופלפול התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה) {{הערה|שיחת ח מרחשוון תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא תשנ"ב (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}}
| |
|
| |
| ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים בתורת החסידות יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש ע"י ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק :"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא תשנ"ב תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 267 ואילך}}
| |
|
| |
|
| ==ראה גם== | | ==ראה גם== |