יוסף יצחק סילברמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==  
==תולדות חיים==  
הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]] [[ו' שבט]] [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות הברית. אביו, הרב משה סילברמן, כיהן כשליחו של הרבי לאוניבירסיטה במרילנד במשך עשור שנים, בין השנים [[תשל"ב]] - [[תשמ"ב]].
הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]] [[ו' שבט]] [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות הברית. אביו, הרב משה סילברמן, כיהן כשליחו של הרבי לאוניבירסיטה במרילנד למעלה מעשור שנים, בין השנים [[תשל"א]] - [[תשמ"ג]].


על פי הוראת הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח [[בית חב"ד]] במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל". בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"ב להשמיט את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל".
על פי הוראת הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח [[בית חב"ד]] במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל". בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"א להשמיט את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל".  
 
בשנת תש"מ למד בתלמוד תורה חב"ד שברחוב אושין פרקוויי בנו יורק והגיע מידי שבת בשבתו להתוועדויות של הרבי ב770. כמו כן , היה נוכח בכינוס ילדים שארגן הרב העכט ב770 בחנוכה וכן היה בהתוועדויות של הרבי שהתקיימו בי' שבט ובכ' מנחם אב.


מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור , בתחילה למד בגן שפתח אביו בביתו . אחר כן , עבר לגן ובהמשך לכיתות א' וב' בבית ספר המקומי "הברו אקדמי" בסילבר ספרינגס, מרילנד.
בכיתה ג' הביע הילד את רצונו ללמוד בחב"ד . הורי הילד שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בנו יורק והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד .
הילד אמר שהוא רוצה ללמוד בבנו יורק בחב"ד.     
בהתאם לכך , בשנת תש"מ שלחו הורי הרב סילברמן את בנם ללמוד בתלמוד תורה חב"ד שברחוב אושין פרקוויי בנו יורק.הוא התגורר אז בבית משפחת קארפ שברחוב אמפייר והיה מגיע בשבתות להתוועדויות של הרבי ב770. כמו כן , היה נוכח בכינוס ילדים שארגן הרב העכט ב770 בחנוכה וכן היה בהתוועדויות של הרבי שהתקיימו בי' שבט ובכ' מנחם אב.
 
בשנת תשמ"ט ביום פורים לאחר הסעודה , כתב הרב סילברמן מכתב ארוך לרבי והביע את ספקותיו לגבי איפה ללמוד שנה הבאה . היות והוא היה במצב של "עד דלא ידע" , המכתב נכתב באותיות גדולות על נייר ארוך וחלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אליה שווי והרב שמואל קמינצקי וכן בטעלז... את המכתב הוא שלח למזכירות של הרבי בנו יורק .
עברו מספר חדשים , ולא קיבל שום תשובה , אז הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו ...
בהעדר תשובה , החליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרה"ח מנחם מענדל אהרונוב שליט"א ביחד עם התמים לימא וילהלם. 
כעבור שנה לאחרי פורים תש"נ , כתב ביחד עם החברותה שלו ,לימא וילהלם , דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו , קנדה והעבירו את הדוח דרך המשפיע שלהם , הרב מנחם מענדל אהרונוב.
הרבי ענה : באם יש ספיקות , נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו .
הרב אהרונוב הבין שהכוונה ל"עסקני חב"ד" זה לעצמו , אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש .הוא שאל את הרב סילברמן והחברותה שלו : האם יש למישהו כאן ספיקות ? ושניהם ענו :"לא" . אולם מסתבר שהרבי ענה אז לרב סילברמן על המכתב שכתב לפני שנה בפורים תשמ"ט ...       
      
      


שורה 19: שורה 28:


ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים.
ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים.
בשנת תשנ"ג ,


קיבל סמיכה לרבנות וערך שימוש אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב [[יעקב יורוביץ']], הרב [[יוסף בנימין וואזנר]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[יעקב מאיר שטרן]] ורבנים נוספים.
קיבל סמיכה לרבנות וערך שימוש אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב [[יעקב יורוביץ']], הרב [[יוסף בנימין וואזנר]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[יעקב מאיר שטרן]] ורבנים נוספים.

תפריט ניווט