31,664
עריכות
שמואל דוד בלינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]]. | בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]]. | ||
עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] נישא לרעייתו חווה, בתו של החסיד הרב | עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] נישא לרעייתו חווה, בתו של החסיד הרב ירחמיאל גולדשמיד רבה של וינוגרד. הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו למוסקבה למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השניה]]. | ||
כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | ||