31,417
עריכות
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
על אף שהדבר לא התקבל אצל מנהיגי החסידות כסדר עבודה רגיל, נהגו בכך החסידים בעיתות שמחה מיוחדים וברגעי התעלות והתרגשות. | על אף שהדבר לא התקבל אצל מנהיגי החסידות כסדר עבודה רגיל, נהגו בכך החסידים בעיתות שמחה מיוחדים וברגעי התעלות והתרגשות. | ||
הזמנים הקבועים בהם היה ניתן לראות חסידים הנוהגים לעשות קול'ע, היה ב[[פורים]] | הזמנים הקבועים בהם היה ניתן לראות חסידים הנוהגים לעשות קול'ע, היה ב[[פורים]] וב[[שמחת תורה]]. כך לדוגמא התבטא הרבי ב[[התוועדות]] חג הפורים תשמ"ב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15995_475.pdf התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 975].}}: {{ציטוטון|צריכים שיהודי אחד (לכל הפחות) יקיים את החיוב ד"עד דלא ידע", '''כולל המנהג שהיה נהוג פעם, להתהפך עם הראש למטה והרגליים למעלה ("איבערקולען זיך")''', באופן שהרגל הוא למעלה מהראש (ברגע זה על-כל-פנים)}}. | ||
בהזדמנות אחרת, בעת ההתוועדות של [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] כאשר הרבי הקים את [[האו"ם החסידי]], הורה הרבי שאחד החסידים "יעשה 'קולע' טוב", והרב [[בן ציון שמטוב]] שמונה על ידי הרבי ל'בעל הבית' של מדינת אנגליה עשה 'קולע' כפי בקשת הרבי. | בהזדמנות אחרת, בעת ההתוועדות של [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] כאשר הרבי הקים את [[האו"ם החסידי]], הורה הרבי שאחד החסידים "יעשה 'קולע' טוב", והרב [[בן ציון שמטוב]] שמונה על ידי הרבי ל'בעל הבית' של מדינת אנגליה עשה 'קולע' כפי בקשת הרבי. |
עריכות