רבי יהושע בן חנניה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " אח"כ " ב־" אחר כך ")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
התנא האלוקי '''רבי יהושע בן חנניא''' חי בדור התשיעי לתנאים, ובדור השני לחורבן [[בית שני]], והוא סתם רבי יהושע שבש"ס{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] [[נזיר]] נו, עב.}}. היה [[לוי]], מהמשוררים{{הערת שוליים|[[ערכין]] יא, ב.}}.
רבי '''יהושע בן חנניה''' תנא בן הדור השני לתנאים לאחר חורבן [[בית שני]]. הוא סתם רבי יהושע שבש"ס{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] [[נזיר]] נו, עב.}}. היה [[לוי]], מהמשוררים{{הערת שוליים|[[ערכין]] יא, ב.}}.  
 
היה מגדולי תלמידיו של רבן [[יוחנן בן זכאי]], ששבחו וקרא עליו: אשרי יולדתו. כלומר: מאושר במידות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. ויש אומרים: על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם - שהיתה אמו מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם. ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]] פב, מח וברטנורא שם.}}.
היה מגדולי תלמידיו של רבן [[יוחנן בן זכאי]], ששבחו וקרא עליו: אשרי יולדתו. כלומר: מאושר במידות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. ויש אומרים: על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם - שהיתה אמו מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם. ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]] פב, מח וברטנורא שם.}}.


שורה 7: שורה 6:
היה אב בית דין בב"ד של רבן [[גמליאל דיבנה]]{{הערת שוליים|1=יוחסין, [[ב"ק]] עד, ב.}}, והיה אחד מהארבעה שהיו סנהדרין דיבנה שידעו לדבר בשבעים לשון {{הערת שוליים|סנהדרין יז, עב.}}.
היה אב בית דין בב"ד של רבן [[גמליאל דיבנה]]{{הערת שוליים|1=יוחסין, [[ב"ק]] עד, ב.}}, והיה אחד מהארבעה שהיו סנהדרין דיבנה שידעו לדבר בשבעים לשון {{הערת שוליים|סנהדרין יז, עב.}}.


[[לוי]] היה, ונמנה עם המשוררים בבית המקדש: מעשה בר יהושע בר חנניה שהלך לסייע להגפת דלתות לרבי [[יוחנן בן גודגדא]], אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן [[שירה (בית המקדש)|המשוררים]] ולא מן השוערים{{הערת שוליים|1=[[מסכת ערכין]].}}.
[[לוי]] היה, ונמנה עם המשוררים בבית המקדש: מעשה בר יהושע בר חנניה שהלך לסייע להגפת דלתות לרבי [[יוחנן בן גודגדא]], אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן [[שירה (בית המקדש)|המשוררים]] ולא מן השוערים{{הערת שוליים|1=[[מסכת ערכין]]}}.


למרות שהיה גדול בבית טריאנוס הקיסר{{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]].}}, היה עני מרוד והתפרנס מעבודה כפחמי, ויש אומרים שהיה נפח, וכותלי ביתו שחורים {{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כח, עא.}}.
אמרתו הידועה היא: "[[עין הרע]] ו[[יצר הרע]] ושנאת הבריות מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]". {{הערת שוליים|אבות פב, משנה טז}}


יש הסוברים שהוא רבי יהושע בן קרחה, אך האריז"ל העיד שהדבר אינו נכון{{הערה|שער הגלגולים הקדמה לו דף מ"ה.}}
למרות שהיה גדול בבית טריאנוס הקיסר{{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]]}}, היה עני מרוד והתפרנס מעבודה כפחמי, ויש אומרים שהיה נפח, וכותלי ביתו שחורים {{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כח, עא.}}.
 
יש הסוברים שהוא רבי יהושע בן קרחה, אך האריז"ל העיד שהדבר אינו נכון{{הערה|שער הגלגולים הקדמה לו דף מ"ה}}


== בתורת החסידות ==
== בתורת החסידות ==
במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בינו לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאתה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערת שוליים|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן [קשה] איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.  
במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בינו לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאתה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערת שוליים|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן [קשה] איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.  


שורה 21: שורה 21:
על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול.
על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול.


== אמרותיו ==


רבי יהושע אומר: [[עין הרע]] ו[[יצר הרע]] ושנאת הבריות מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]{{הערת שוליים|אבות פב, משנה טז.}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים]].
[[קטגוריה:תנאים]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט