אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש): הבדלים בין גרסאות בדף

רבי '''אברהם הכהן מקאליסק''' (נפטר [[ד' בשבט]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וממנהיגי [[עליית החסידים]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]]. משנת [[תקמ"ח]], לאחר פטירת הרב [[מנחם מנדל מוויטבסק]] עמד בראש היישוב החסידי בארץ ישראל. חלק בחריפות על [[אדמו"ר הזקן]] בנוגע לפרסום חסידות.

נולד בעיירה הליטאית קאליסק לרבי אלכסנדר. בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של [[הגאון מווילנא]]. מאוחר יותר התקרב ל[[המגיד ממזריטש]], והפך לחסידו הנלהב. סביבו התרכזו חסידים רבים שדבקו בדרכו שהתאפיינה ב[[התלהבות]] גדולה וב[[דבקות]] עילאית. התנהגותם החריגה של חסידיו עוררה תמיהה והתנגדות עזה מצד הסובבים אותם, גויים ויהודים. לימים, טען [[אדמו"ר הזקן]] שההתנהגות הלא מתונה של חסידיו הייתה בין הגורמים לחרמות שהוטלו על החסידים בליטא‏{{הערה|'''אגרות קודש - אדמו"ר הזקן''' (קה"ת, תשמ"ד), אגרת נ"א, עמ' קכ"ה-קכ"ו (אגרת ששלח לרבי אברהם מקליסק), במהדורת תשע"ב אגרת פ"ט עמ' שמ"ד-שמ"ה.}}. רק גערתו של הרב המגיד הועילה להפסיק את התנהגותם. במסורת חב"ד קיים עד היום פתגם חציו ביידיש וחציו ברוסית ביחס לחסידי הקאליסקער ובו מכנים אותם "חסידי טלק" על שם השנה בה קרה המאורע, [[תק"ל]]. כאשר הלך לויכוח עם המתנגדים בשקלוב יחד עם אדמו"ר הזקן ונשאל על התנהגות חסידיו לא הייתה תשובה בפיו וזה גרם להחרפת המחלוקת על החסידות{{הערה|ראה שם.}}.