10,852
עריכות
מ (החלפת טקסט – "ווילשאנסקי" ב־"וילשנסקי") |
מ (החלפת טקסט – "וילשאנסקי" ב־"וילשנסקי") |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
בכ' [[חשוון]] בשנת [[תש"ס]] הוחלט על ידי הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט]] על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[חיפה]]. | בכ' [[חשוון]] בשנת [[תש"ס]] הוחלט על ידי הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט]] על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[חיפה]]. | ||
את הניהול הכלכלי של הישיבה נטל על עצמו הרב שילדקרויט, כאשר הצד הרוחני מופקד בידי הנהלת ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]], בראשות הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]. לתפקיד המנהל הרוחני נבחר בנו, הרה"ח ר' [[מנחם מענדל | את הניהול הכלכלי של הישיבה נטל על עצמו הרב שילדקרויט, כאשר הצד הרוחני מופקד בידי הנהלת ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]], בראשות הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]. לתפקיד המנהל הרוחני נבחר בנו, הרה"ח ר' [[מנחם מענדל וילשנסקי]]. | ||
בישיבה לומדים 30 בחורים, חלקם - [[תמים|תמימים]] מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|הישיבה הגדולה בצפת]], שבאים כ[[שליחות|שלוחים]] לישיבה, ולצדם - בחורים מקומיים שבזכות הישיבה התקרבו ליהדות, וכעת הם לומדים וסוגרים פערים של שנים רבות בלימוד תורה. מתכונת זו מבוססת על מענה מהרבי שקיבל ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק | בישיבה לומדים 30 בחורים, חלקם - [[תמים|תמימים]] מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|הישיבה הגדולה בצפת]], שבאים כ[[שליחות|שלוחים]] לישיבה, ולצדם - בחורים מקומיים שבזכות הישיבה התקרבו ליהדות, וכעת הם לומדים וסוגרים פערים של שנים רבות בלימוד תורה. מתכונת זו מבוססת על מענה מהרבי שקיבל ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], שבישיבה בצפת תשולב גם מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]], כמובן עם מסגרת מיוחדת של שיעורים המותאמת להם, אך לא לפתוח עבורם ישיבה נפרדת. | ||
המוסד פועל במתכונת ישיבתית לכל דבר, הכוללת בחינות מדוקדקות על הסוגיות הנלמדות, [[נגלה דתורה|נגלה]], ו[[חסידות]], [[גאולה ומשיח]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך הרב]]. יחד עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה יהודית ו[[חסידות|חסידית]] לכל הסביבה. | המוסד פועל במתכונת ישיבתית לכל דבר, הכוללת בחינות מדוקדקות על הסוגיות הנלמדות, [[נגלה דתורה|נגלה]], ו[[חסידות]], [[גאולה ומשיח]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך הרב]]. יחד עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה יהודית ו[[חסידות|חסידית]] לכל הסביבה. |