יצחק פלקסר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3 בתים ,  7 ביולי 2014
מ
החלפת טקסט – "==ביוגרפיה==" ב־"==קורות חיים=="
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "==ביוגרפיה==" ב־"==קורות חיים==")
שורה 17: שורה 17:
הרב '''יצחק פלקסר''' היה [[חסיד]] [[גור]] ומעריץ של [[הרבי]]. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]]. מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה ומחבר הספר 'שערי יצחק' (18 כרכים) על ה[[ש"ס]]. נולד ביום [[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[י' באייר]] [[תשנ"ט]] ב[[ארץ ישראל]].
הרב '''יצחק פלקסר''' היה [[חסיד]] [[גור]] ומעריץ של [[הרבי]]. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]]. מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה ומחבר הספר 'שערי יצחק' (18 כרכים) על ה[[ש"ס]]. נולד ביום [[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[י' באייר]] [[תשנ"ט]] ב[[ארץ ישראל]].


==ביוגרפיה==
==קורות חיים==
הרב יצחק פלקסר נולד ביום [[י"ב בטבת]] שנת [[תרע"ו]] בולוצלווק שב[[פולין]] לר' ישראל פלסקר שהיה נכדם של [[החוזה מלובלין]] ור"ה מ[[אלכסנדר]]. בבחרותו למד בישיבת "עמק הלכה" והכיר את ה[[אדמו"ר]] מפיאסצנא (מחבר הספר "חובת התלמידים"). בתקופת לימודו בישיבה היו המצב הכללי מאוד לא טוב. בשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'חכמי לובלין' אצל ר' [[מאיר שפירא]], שנהיה לרבו המובהק. לפני [[מלחמת העולם השניה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] התחתן עם רעייתו, נכדת ר' דוד בהר"ן. בשנת [[תש"ט]] התחיל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת "שפת אמת" מיסודה של ר' [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל ה"אמרי אמת") ובתפקיד זה שימש למעלה מחמישים שנה, עד סוף ימיו. בתקופה זו העמיד העמיד אלפי תלמידי חכמים, רבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה. בשנת [[תשי"ב]] החל להדפיס את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק", שהם אחד מספרי היסוד בישיבות. ספרו זה יידע את עולם התורה על גאונותו וכישוריו. בשנת [[תשי"ט]] התמנה לחבר בית-דין-צדק של אגודת ישראל. בתפקיד זה שימש כשלושים שנה, עד שמונה לאב-בית-הדין. במקביל כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" ב[[ירושלים]]. שנים רבות היה חבר פעיל ומשפיע ב"מועצת גדולי התורה".
הרב יצחק פלקסר נולד ביום [[י"ב בטבת]] שנת [[תרע"ו]] בולוצלווק שב[[פולין]] לר' ישראל פלסקר שהיה נכדם של [[החוזה מלובלין]] ור"ה מ[[אלכסנדר]]. בבחרותו למד בישיבת "עמק הלכה" והכיר את ה[[אדמו"ר]] מפיאסצנא (מחבר הספר "חובת התלמידים"). בתקופת לימודו בישיבה היו המצב הכללי מאוד לא טוב. בשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'חכמי לובלין' אצל ר' [[מאיר שפירא]], שנהיה לרבו המובהק. לפני [[מלחמת העולם השניה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] התחתן עם רעייתו, נכדת ר' דוד בהר"ן. בשנת [[תש"ט]] התחיל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת "שפת אמת" מיסודה של ר' [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל ה"אמרי אמת") ובתפקיד זה שימש למעלה מחמישים שנה, עד סוף ימיו. בתקופה זו העמיד העמיד אלפי תלמידי חכמים, רבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה. בשנת [[תשי"ב]] החל להדפיס את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק", שהם אחד מספרי היסוד בישיבות. ספרו זה יידע את עולם התורה על גאונותו וכישוריו. בשנת [[תשי"ט]] התמנה לחבר בית-דין-צדק של אגודת ישראל. בתפקיד זה שימש כשלושים שנה, עד שמונה לאב-בית-הדין. במקביל כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" ב[[ירושלים]]. שנים רבות היה חבר פעיל ומשפיע ב"מועצת גדולי התורה".


תפריט ניווט