10,863
עריכות
יצחק צבי אייזנבך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". | במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". | ||
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת | ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד. | ||
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים. | הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בנותיו: | בנותיו: | ||
* מרת צירה וקסלשטיין ע"ה | * מרת צירה וקסלשטיין ע"ה | ||
* מרת הדסה אורנשטיין | * מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. | ||
* מרת לאה בוטמן | * מרת לאה בוטמן | ||
;אחיו | ;אחיו | ||