בית העלמין צפת: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע [[האר"י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, חנה ושבעת בניה, התנא רבי יהושע בן חנניה, רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.}}.

בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע לרדיוס מאה וחמישים דונם.

בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את העליה על קברו באמצעות פרסומים בריכוזי חב"ד, וסידור גישה נוחה לעולים לציון.

במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד"ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי גור לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו.