אליהו פינקל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 527 בתים ,  27 במאי 2014
הסרת תבנית לעריכה
אין תקציר עריכה
(הסרת תבנית לעריכה)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
הרב '''אליהו פינקל''' ([[י' אדר]] [[תרפ"א]] - [[י' שבט]] [[תשע"ג]]) מחשובי חסידי חב"ד ב[[חיפה]], ו[[שוחט]] במקצועו.
הרב '''אליהו פינקל''' ([[י' אדר]] [[תרפ"א]] - [[י' שבט]] [[תשע"ג]]) מחשובי חסידי חב"ד ב[[חיפה]], ו[[שוחט]] במקצועו.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
הרב אליהו פינקל נולד בי' אד"ר תרפ"א להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה [[קעלצק]] שב[[פולין]],
נולד ב[[י' אדר|י' אדר ראשון]] [[תרפ"א]] להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה [[קעלצק]] שב[[פולין]].
בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן הי"ד בברנוביץ,  
 
הוא נמנה עם מניין בחורים מובחרים וידע את כל הגמרא, כולל מפרשיה בעל פה.  
בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן בברנוביץ, ונמנה עם מניין בחורים מובחרים שידעו את הגמרא ומפרשיה בעל פה.  


בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], שם פגש ב[[חסידי חב"ד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]]. בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]]. החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג לעיירה הומיל, שם חיו מספר שנים.
בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה. לאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], שם פגש ב[[חסידי חב"ד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]]. בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]]. החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג לעיירה הומיל, שם חיו מספר שנים.


עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי.
עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם לפולין נסעו ל[[לוד'ז]], שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי [[גור]] וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית.
בהגיעם לפולין נסעו ל[[לוד'ז]], שם מצא ר' אליהו בגטו ההרוס מרתף ששימש כבית מדרש לחסידי [[גור]].  
ר' אליהו באהבתו את התורה, אסף שתי מזוודות מלאות בספרי קודש, והם אשר היוו את ספריית ספרי הקודש שלו, הקיימת עד היום.


===עלייתו לארץ===
===עלייתו לארץ===
מ[[פולין]] נסעו למחנה העקורים שב[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], ובהמשך יצאו ל[[צרפת]],
מ[[פולין]] נסעו למחנה העקורים שב[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], ובהמשך יצאו ל[[צרפת]], שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות ל[[ארץ ישראל]] וליישב את [[כפר חב"ד]]. בסופו של דבר, על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]], הם הגיעו ל[[חיפה]].
שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות ל[[ארץ ישראל]] וליישב את [[כפר חב"ד]].  
בסופו של דבר, על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]], הם הגיעו ל[[חיפה]].
   
   
מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה,  
מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור.  
וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור.  


הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם  
הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], המשפיע ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]]. ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע. קולו הנעים והרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.
הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], המשפיע ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]].
ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע.
קולו הנעים אך גם הרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.


ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור.
ר' אליהו דאג גם לכלל הקהילה החרדית בחיפה, והיה ממקימי 'חברת המתמידים' ששכנה בבית המדרש של חסידי גור.
שורה 30: שורה 21:


===מלאכת השחיטה===
===מלאכת השחיטה===
שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה ל[[שחיטה]] בחו"ל, בדרך כלל ב[[דרום אמריקה]].
שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה ל[[שחיטה]] בחו"ל, בדרך כלל ב[[דרום אמריקה]]. כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש [[אלול]], היה נשאר לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] כך נהג במשך שנים רבות.
כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש [[אלול]],  
 
היה נשאר לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] כך נהג במשך שנים רבות.
בפעם הראשונה ש[[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל[[חג הפסח]].
בנסיעתו הראשונה לרבי זכה להכנס ל[[יחידות]] פרטית אצל הרבי ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים .
כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל[[חג הפסח]].


===בעל צדקה ===
היה בעל [[צדקה]] וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי בשר מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים ללא ריביות או תמורה מיוחדת.
ר' אליהו היה בעל [[צדקה]] וחסד בצורה מופלאה.  
כאשר היה שב משחיטה בחו"ל, היה מחפש ברשתות המזון את ארגזי הבשר עם החותמת שלו, היה קונה כמה ארגזים ומחלקם בין משפחות [[אנ"ש]].במשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים ללא ריביות או תמורה מיוחדת,
וכך נעזרו בו משפחות לצורך קניות, נישואי ילדים וביסוס בתי חב"ד.
לעיתים קרובות היה מוותר על החזר ההגמ"ח כולו או חלקו.


ר' אליהו הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר,  
הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, והתמיד בעבודה גם בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל כמשגיח.
בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת,  
וכך התמיד בעבודה גם בשנת הפ"ז לחייו, גם כאשר כבר סבל ממחלת הפרקינסון, המשיך לנסוע לחו"ל בתפקיד משגיח.


===פטירתו===
בשנתיים האחרונות לחייו התגברה מחלת הפרקינסון והוא התקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה, אולם המשיך ללמוד בעל פה ולחזור על לימודו.
בשנותיו האחרונות חלה בפרקינסון והתקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה,  
אולם כיוון שהיה בקי בתורה ובש"ס בעל פה- המשיך ללמוד.
גם כשכבר לא תיפקד גופנית כלל, שאל והתעניין על אנ"ש וילדיהם.


ב[[ר"ח שבט]] [[תשע"ג]] שאל מתי בדיוק חל [[י' שבט]] ונענה "ביום שני הבא", למחרת ביום [[ב' שבט]] כאשר עלה חומו, שאל "מחר י' שבט?" וכך חיכה ליום גדול זה.ואכן, ביום שני י' שבט, דקות ספורות לפני השקיעה, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.
נפטר ביום שני [[י' שבט]] [[תשע"ג]], דקות ספורות לפני השקיעה.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 57: שורה 37:
*בנו, ר' יהודה פינקל - [[מודיעין]]
*בנו, ר' יהודה פינקל - [[מודיעין]]


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פינקל, אליהו}}
{{מיון רגיל:פינקל, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
31,404

עריכות

תפריט ניווט