מקווה ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה
(אפשר לנסח. זה חייב להיות כתוב) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כאשר הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית רצתה לבנות מקווה במרתף הישיבה, הם שאלו את דעתו של הרבי על כך, והרבי השיב (בעל פה) בשלילת העניין. | כאשר הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית רצתה לבנות מקווה במרתף הישיבה, הם שאלו את דעתו של הרבי על כך, והרבי השיב (בעל פה) בשלילת העניין. | ||
בשנת [[תשס"ה]], לאחר ש[[מקווה יוניון]] נסגר לראשונה בסוף [[חודש חשוון]] הוחלט על בנייתו של מקווה במרתף בניין הישיבה, [[749 איסטרן פארקווי]]. בתחילה נבנה מקווה ארעי, בשל סגירתו הפתאומית של מקווה יוניון, כשבמקביל החלו בחפירת הבור למקווה קבע. ביום בו החלו החפירות כתב אחד מתלמידי התמימים ל{{ה|רבי}} ב[[כתיבה לרבי באגרות קודש|אגרות קודש]] וקיבל מענה בו מורה הרבי שגם מקווה גברים צריך להיות בנוי בשיטת [[בור על גבי בור]]. | בשנת [[תשס"ה]], לאחר ש[[מקווה יוניון]] נסגר לראשונה בסוף [[חודש חשוון]] הוחלט - על ידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]] וקבוצה מתלמידי הישיבה, בניגוד לדעתו הנחרצת של הרבי - על בנייתו של מקווה במרתף בניין הישיבה, [[749 איסטרן פארקווי]]. בתחילה נבנה מקווה ארעי, בשל סגירתו הפתאומית של מקווה יוניון, כשבמקביל החלו בחפירת הבור למקווה קבע. ביום בו החלו החפירות כתב אחד מתלמידי התמימים ל{{ה|רבי}} ב[[כתיבה לרבי באגרות קודש|אגרות קודש]] וקיבל מענה בו מורה הרבי שגם מקווה גברים צריך להיות בנוי בשיטת [[בור על גבי בור]]. | ||
את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, ואף שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש החלו הבחורים לטבול שם מדי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב. | את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, ואף שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש החלו הבחורים לטבול שם מדי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב. | ||