31,664
עריכות
ישראל אבא פליסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[חרקוב]] | נולד בשנת [[תרס"ה]] בפליסא שבאוקראינה, ובילדותו עברו הוריו להתגורר ב[[חרקוב]], שם הכניסוהו הוריו ללמוד אצל מלמד ירא שמים שלא נמנה על חסידי חב"ד, יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]. בשנת [[תרפ"ה]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]], ולאחר מכן המשיך את לימודיו ב[[תומכי תמימים נעוועל|סניף הישיבה בנעוועל]]. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] נקרא לשמש כמשגיח ב[[תומכי תמימים ויטבסק|סניף הישיבה בויטבסק]]. | בשנת [[תרפ"ט]] נקרא לשמש כמשגיח ב[[תומכי תמימים ויטבסק|סניף הישיבה בויטבסק]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בתקופת שליחותו באוסטרליה, עיקר פעילותו התמקדה בדאגה למוסדות החינוך, ובמסגרת זו הקים את ישיבת 'אהל יוסף יצחק' במלבורן, ועמד בראשה. | בתקופת שליחותו באוסטרליה, עיקר פעילותו התמקדה בדאגה למוסדות החינוך, ובמסגרת זו הקים את ישיבת 'אהל יוסף יצחק' במלבורן, ועמד בראשה. | ||
בשנת [[תשכ"א]] היגר לארצות הברית וקבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר [[הרבי]], שם החל לפעול עם יוצאי רוסיה וקיבל על כך הדרכות מפורטות מהרבי. במקביל, היה [[משפיע]] ב[[ישיבת הדר התורה]] וכן משפיע כללי בקהילה החב"דית, ואף מסר שיעורים לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ו[[התוועדות|התוועד]] איתם רבות. התוועדויות אלו היו מקבלות נופך מיוחד כאשר ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה ידידו הקרוב עוד מימי ילדותם | בשנת [[תשכ"א]] היגר לארצות הברית וקבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר [[הרבי]], שם החל לפעול עם יוצאי רוסיה וקיבל על כך הדרכות מפורטות מהרבי. במקביל, היה [[משפיע]] ב[[ישיבת הדר התורה]] וכן משפיע כללי בקהילה החב"דית, ואף מסר שיעורים לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ו[[התוועדות|התוועד]] איתם רבות. התוועדויות אלו היו מקבלות נופך מיוחד כאשר ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה ידידו הקרוב עוד מימי ילדותם, הגיע לביקור בחצר הרבי. | ||
ב[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תשכ"ג]], טען בפני הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר לו: "צריך לספר [[סיפורי חסידים|סיפורים מחסידים]] שהיו יהודים חסידיים, וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהיה קא סלקא דעתך שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים - לומדים מכך". | ב[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תשכ"ג]], טען בפני הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר לו: "צריך לספר [[סיפורי חסידים|סיפורים מחסידים]] שהיו יהודים חסידיים, וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהיה קא סלקא דעתך שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים - לומדים מכך". | ||