39,916
עריכות
אליהו כי טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "רישמי" ב־"רשמי"
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
מ (החלפת טקסט – "רישמי" ב־"רשמי") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים. | תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים. | ||
בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו | בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרשמי. | ||
בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים. | בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים. | ||
על אף שהסיבה | על אף שהסיבה הרשמית לפרישתם שלו ושל חבריו מאגודת ישראל הייתה בשל זיקתם לציונות, בשנת תשי"א החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו. | ||
נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב. | נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב. | ||