39,916
עריכות
דוד מאיר דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "רישמי" ב־"רשמי"
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
מ (החלפת טקסט – "רישמי" ב־"רשמי") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===התמנותו לרב=== | ===התמנותו לרב=== | ||
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והמלצתו של [[הרבי]], לרב של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן | הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והמלצתו של [[הרבי]], לרב של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין. | ||
בתחילה כיהן גם כרב של כלל חסידי חב"ד בקריות, אך עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] ומייסד הקהילה הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שהמינוי ידחוק את מעמדו של הרב דרוקמן כרבם של חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בין הצדדים הביאו לסיומה הטוב של המחלוקת. | בתחילה כיהן גם כרב של כלל חסידי חב"ד בקריות, אך עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] ומייסד הקהילה הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שהמינוי ידחוק את מעמדו של הרב דרוקמן כרבם של חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בין הצדדים הביאו לסיומה הטוב של המחלוקת. | ||