14,699
עריכות
סימני הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " – " ב־" - "
מ (החלפת טקסט – " צ"ל" ב־" צריך להיות") |
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ב[[שולחן ערוך הרב]] כתב, שלכתחילה טוב שאחר ימזוג הכוס, דרך חירות. אך מנהג בית הרב שאין מדקדקים שמזיגת הכוס תהי' על ידי אחר. | ב[[שולחן ערוך הרב]] כתב, שלכתחילה טוב שאחר ימזוג הכוס, דרך חירות. אך מנהג בית הרב שאין מדקדקים שמזיגת הכוס תהי' על ידי אחר. | ||
הפעם מקדשים "יקנה"ז": יין: (ברכת הגפן), קידוש (ברכת אשר בחר בנו), נר (ברכת בורא מאורי האש | הפעם מקדשים "יקנה"ז": יין: (ברכת הגפן), קידוש (ברכת אשר בחר בנו), נר (ברכת בורא מאורי האש - מסתכלים בנרות שעל השולחן, ואין מזיזים אותם ממקומם, וללא הבטה בציפרניים ובכפות הידיים. אין מברכים על הבשמים), הבדלה (ברכת המבדיל בין קודש לקודש), זמן (ברכת שהחיינו). | ||
אשה ובת שבירכו "שהחיינו" בהדלקת הנרות, גם אם הן מקדשות בעצמן, לא יברכוה עתה. | אשה ובת שבירכו "שהחיינו" בהדלקת הנרות, גם אם הן מקדשות בעצמן, לא יברכוה עתה. | ||
| שורה 131: | שורה 131: | ||
מנהגנו שכל בני הבית מברכים לעצמם "המוציא" ו"על אכילת מצה"{{הערה|ידי חובת "לחם משנה" יוצאים על ידי ראש המשפחה, אך כל אחד ואחד מברך את הברכות לעצמו, לאחר שמקבל את המצה מבעל הבית}}. בשעת אמירת הברכות על המצה אוחזים את המצה בשתי הידים. | מנהגנו שכל בני הבית מברכים לעצמם "המוציא" ו"על אכילת מצה"{{הערה|ידי חובת "לחם משנה" יוצאים על ידי ראש המשפחה, אך כל אחד ואחד מברך את הברכות לעצמו, לאחר שמקבל את המצה מבעל הבית}}. בשעת אמירת הברכות על המצה אוחזים את המצה בשתי הידים. | ||
=== מרור - ברכה מיוחדת על המרור | === מרור - ברכה מיוחדת על המרור - "על אכילת מרור" ואכילתה === | ||
אוכלים מהמרור שיעור כזית{{הערה|לכל הפחות 19 גרם (שלושת רבעי אונץ)}}. החסה והתמכא (חריין) שניהם מצטרפים לשעור כזית (בעלי חסה - שיעור כזית הוא עלה גדול, או שנים בינוניים, וכאמור אפשר להשלים השעור על ידי החריין). | אוכלים מהמרור שיעור כזית{{הערה|לכל הפחות 19 גרם (שלושת רבעי אונץ)}}. החסה והתמכא (חריין) שניהם מצטרפים לשעור כזית (בעלי חסה - שיעור כזית הוא עלה גדול, או שנים בינוניים, וכאמור אפשר להשלים השעור על ידי החריין). | ||
| שורה 214: | שורה 214: | ||
החל מאמירת "שפוך חמתך" ובחלק ה"הלל" של ההגדה - היה משתנה אצל הרבי אופן האמירה, גלוי לעין כל רואה. לא עוד אמירה בחשאי כשקולו של ה"מקריא" גובר עליו, אלא אמירה בקול, במתיקות נשמעת לאוזן ובדביקות ניכרת לעין. ומפעם לפעם, היו דמעות זולגות מעיניו. והיה גובר והולך באמירת "הלל הגדול" ו"נשמת". | החל מאמירת "שפוך חמתך" ובחלק ה"הלל" של ההגדה - היה משתנה אצל הרבי אופן האמירה, גלוי לעין כל רואה. לא עוד אמירה בחשאי כשקולו של ה"מקריא" גובר עליו, אלא אמירה בקול, במתיקות נשמעת לאוזן ובדביקות ניכרת לעין. ומפעם לפעם, היו דמעות זולגות מעיניו. והיה גובר והולך באמירת "הלל הגדול" ו"נשמת". | ||
לאחר ברכת "ישתבח" | לאחר ברכת "ישתבח" - נוטל את הכוס בכף ידו ומברך "בורא פרי הגפן" בישיבה, ושותה את הכוס כולו ובבת אחת בהסיבה. ומברך ברכה אחרונה על הגפן. אחר עריכת הסדר כהלכתו יהי' בטוח שמרוצה הוא לשמים ואז אומר {{ציטוטון|לשנה הבאה בירושלים}} רק פעם אחת, ובישיבה. | ||
אין שותים את ה"כוס של אליהו". | אין שותים את ה"כוס של אליהו". | ||