14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – "ראה עוד" ב־"ראו עוד") |
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו לרשב"י, שז' אדר הוא יום תענית<REF> טושו"ע או"ח סתק"פ ס"ב.</REF>, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של שמחה <REF>ראה גם שיחת יו"ד שבט תשט"ו ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.</REF>. | הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו לרשב"י, שז' אדר הוא יום תענית<REF> טושו"ע או"ח סתק"פ ס"ב.</REF>, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של שמחה <REF>ראה גם שיחת יו"ד שבט תשט"ו ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.</REF>. | ||
כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" | כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי נשמות ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, הסתלקות משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה. | ||
אך הסתלקות [[רשב"י]] שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) | אך הסתלקות [[רשב"י]] שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך היא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]] <REF>בהאידרא.</REF> שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של רשב"י בעת הסתלקותו.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]</REF> | ||
== ראו עוד == | == ראו עוד == |
עריכות