ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י: הבדלים בין גרסאות בדף

ה[[ניגון]] '''ניע זשוריצי כלופצי''' הינו ניגון חסידי נלהב, שחובר על ידי חברי [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]<REF> [[ספר השיחות]] תש"א ע' 112. תורת מנחם – התוועדויות ח"ו ע' 130, ובהנסמן שם.</REF>, והוא מביע התקשרות עצומה של החסידים לרבם והיו מנגנים בזמן ההליכה וה[[נסיעה לרבי]] ל[[ליובאוויטש]].

התבטא פעם [[אדמו"ר הרש"ב]] על הניגון: "בניגון זה משתקפת ההתרוממות של חסידי אדמו"ר האמצעי". [[הרבי]]<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם חול המועדסוכות תשי"ג עמ' 94]</REF> ביאר שהניגון מבטא את ההשתוקקות והתקווה של חסידים לבוא אל רבם ולשמוע דברי [[חסידות]] ולכן גם בהיותם בדרך, למרות טלטולי וקשיי הדרך, אינם דואגים ומקווים ובוטחים שתיכף באים אל הרבי, ושם יהי' "משקה" – לרוות את הצמאון האמיתי לדבר ה', דברי חסידות וכן הוא גם בנוגע לעבודה בגלות, שלמרות חשכת הגלות, אין מקום לדאגה כיון שישנה הבטחת הקב"ה, שבודאי באים להמטרה והתכלית – מחוז חפצם – של כללות העבודה, בגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהי' שלימות הגילוי דמקור מים חיים, אין סוף האמיתי וזה נותן את הכח לעשות את עבודת הגלות מתוך שמחה וטוב לבב.