חבורת מזכי הרבים: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תשט"ז]] דיבר ר' [[משה ניסלביץ]] עם ר' [[בערל זלצמן]], ועם האחים ר' [[לייבל שיף|לייבקע]] ור' [[בורק'ע שיף]] ועוד כמה מצעירי החסידים, על ייסוד מוסד שמטרתו תהיה: שמירת גחלת היהדות, הפצת התורה ומעיינותיה ופעילות רווחה בקרב יהודי [[רוסיה]]. באותן השנים, הייתה זו מטרה הזויה לחלוטין, אבל ר' משה הצליח להדביק בהתלהבותו כמה מהצעירים שהגיעו לאסיפת הייסוד. ר' משה שיווה להתכנסות הראשונה אווירה של מסתורין. הצעירים הוזמנו למקום מסתור, שם הניחו ידיהם על ספר ה[[תניא]] ונשבעו לעבוד ב[[מסירות נפש]] במסגרת הארגון שפעולותיו יהיו לפי הדרכתו של [[הרבי]] ובנשיאותו. בהמשך צירפו גם את הרב [[הלל זלצמן|הלל (הילק'ע) זלצמן]] לארגון.

במסגרת חמ"ה הוקמה ב[[סמרקנד]] [[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|ישיבה]] בה למדו קבוצת בחורים מ[[טשקנט]] סמרקנד והאזור. הרב ניסלביץ' דאג לכל צרכי הישיבה, לדירות בהן ילמדו, למימון מגידי השיעור ומחיית התלמידים. פעולות רבות נעשו כדי לחזק את צעירי [[אנ"ש]]. בדרכים שונות אף למדו יהדות עם היהודים המקומיים בני עדת בוכרה.

לפני [[ראש השנה]] [[תשכ"ז]] יצא מ[[רוסיה]] ר' [[נפתלי אסטולין]], שהיה מהתלמידים הראשונים בישיבה. קודם יציאתו מסר ר' משה לידיו דיווח מפורט על כל הפעילויות של חמ"ה, וביקשו להעביר הכול לרבי.

   

באותה תקופה התרחבה העבודה ור' משה כתב לרבי שהדודה נחמה מרגישה שהיא צריכה עוד עובדים שיעזרו לה. כעבור זמן הגיעה תשובת הרבי, שהדודה נחמה צריכה לחפש בונים מהחברה שלה.