יום טוב שני של גלויות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " – " ב־" - "
מ (החלפת טקסט – "יו"ט" ב־"יום טוב")
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
שורה 6: שורה 6:
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]‏‏) הועברה על ידי שלוחי בית הדין.
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]‏‏) הועברה על ידי שלוחי בית הדין.


במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם.
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם.


ב[[יום כיפור]] נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים. וב[[ראש השנה]] מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ואף תושבי ירושלים לפעמים היו עושים שני ימי קודש (כיום בכל מקום חוגגים שני ימים).
ב[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים. וב[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ואף תושבי ירושלים לפעמים היו עושים שני ימי קודש (כיום בכל מקום חוגגים שני ימים).


==בזמן הגלות==
==בזמן הגלות==
שורה 18: שורה 18:
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על-ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על-ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.
   
   
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" והיא שמאפשרת לנשמות גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו חוגגים יומיים.
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת לנשמות גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.


==בגאולה==
==בגאולה==
14,699

עריכות

תפריט ניווט