14,699
עריכות
רבי יוחנן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " – " ב־" - "
מ (החלפת טקסט – "א"כ" ב־"אם כן") |
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בגמרא{{הערת שוליים|1=[[ברכות]] כא, א.}} מובא כי אמר רבי יוחנן: אמר ולואי [[תפילה|שיתפלל]] אדם כל היום כולו": | בגמרא{{הערת שוליים|1=[[ברכות]] כא, א.}} מובא כי אמר רבי יוחנן: אמר ולואי [[תפילה|שיתפלל]] אדם כל היום כולו": | ||
מקשה [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תש"כ]] חלק ראשון שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי}}: כיון ש[[תפילה]] היא מדרבנן, אם כן, מה מתברך רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל ה[[יום]] כולו | מקשה [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תש"כ]] חלק ראשון שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי}}: כיון ש[[תפילה]] היא מדרבנן, אם כן, מה מתברך רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל ה[[יום]] כולו - הלא מוטב שכל היום כולו יעסוק בתורה ויקיים מצות [[תלמוד תורה]], ובכל רגע ירכוש עוד הפעם "ש"י עולמות"! | ||
וביותר תמוה | וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=[[ב"ק]] קיז, סע"א (ובפרש"י).}}ש"מסרחי גביני' (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי'", והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ"ז מבארים המפרשים{{הערת שוליים|1=פי' הרי"ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב "בשערי טבילה", שרב גידל, "אמרו לי' רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע", ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת "משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים", ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג' פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן. | ||
ומסביר הרבי, שכיון שהתפלה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{הערת שוליים|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא | ומסביר הרבי, שכיון שהתפלה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{הערת שוליים|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"תפלה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהי' לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות התפלה אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין{{הערת שוליים|ברכות ה, ב.}}. | ||
==שיטתו ההלכתית== | ==שיטתו ההלכתית== | ||
ב[[מסכת יומא]]{{הערת שוליים|דף עד, עמ' א.}} נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם. | ב[[מסכת יומא]]{{הערת שוליים|דף עד, עמ' א.}} נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם. | ||