מאיר גרינברג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 18 בתים ,  30 באפריל 2014
מ
החלפת טקסט – " – " ב־" - "
מ (החלפת טקסט – "הרבי מה"מ" ב־"הרבי")
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
שורה 4: שורה 4:


== ימי נעוריו ==
== ימי נעוריו ==
בילדותו התגוררה משפחתו באיזור איסט ניו יורק, מקום בו גרו יהודים רבים. אביו ר' יהושע פאלק ואחיו ר' יוסף ור' יקותיאל, התפללו בבית הכנסת "אנשי בברויסק" בבראונזויל, בית כנסת שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת [[תרפ"ו]], התמנה רב חדש שזה עתה הגיע מרוסיה כרב בית הכנסת ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. תלמידו הראשון של ר' ישראל, היה מאיר, שהיה אז ילד כבן תשע שנים. ר' ישראל שאהב לקרב ילדים, קירב את הילד ולימד אותו לומר "[[שש זכירות]]", קרבנות וכדומה.
בילדותו התגוררה משפחתו באיזור איסט ניו יורק, מקום בו גרו יהודים רבים. אביו ר' יהושע פאלק ואחיו ר' יוסף ור' יקותיאל, התפללו בבית הכנסת "אנשי בברויסק" בבראונזויל, בית כנסת שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת [[תרפ"ו]], התמנה רב חדש שזה עתה הגיע מרוסיה כרב בית הכנסת - ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. תלמידו הראשון של ר' ישראל, היה מאיר, שהיה אז ילד כבן תשע שנים. ר' ישראל שאהב לקרב ילדים, קירב את הילד ולימד אותו לומר "[[שש זכירות]]", קרבנות וכדומה.


לקראת בר המצוה של מאיר, בחשון [[תר"צ]], שידל ר' ישראל ג'יקובסון את אביו להיכנס ל[[יחידות]] לאדמו"ר הריי"צ שהיה אז בביקור בארצות הברית, לקבל ברכתו לבר המצוה. האב והבן אכן נכנסו והרבי בירך אותם.
לקראת בר המצוה של מאיר, בחשון [[תר"צ]], שידל ר' ישראל ג'יקובסון את אביו להיכנס ל[[יחידות]] לאדמו"ר הריי"צ שהיה אז בביקור בארצות הברית, לקבל ברכתו לבר המצוה. האב והבן אכן נכנסו והרבי בירך אותם.
שורה 12: שורה 12:
ר' ישראל סיפר למאיר על שיטת חב"ד ואדמו"רי חב"ד, וקבע איתו שיעור ב[[ספר התניא]] פעם בשבוע. עם הזמן השיעור התרחב וכמעט כל הבחורים שהגיעו לחב"ד בשנים ההם, הגיעו משיעור זה.
ר' ישראל סיפר למאיר על שיטת חב"ד ואדמו"רי חב"ד, וקבע איתו שיעור ב[[ספר התניא]] פעם בשבוע. עם הזמן השיעור התרחב וכמעט כל הבחורים שהגיעו לחב"ד בשנים ההם, הגיעו משיעור זה.
   
   
מאיר היה רשום כחבר ועד הפועל של "[[אחי תמימים]]" בא כוח "תורה ודעת" וכך זכה לקרב יהודים לחסידות, כבר מגיל צעיר.  
מאיר היה רשום כחבר ועד הפועל של "[[אחי תמימים]]" - בא כוח "תורה ודעת" וכך זכה לקרב יהודים לחסידות, כבר מגיל צעיר.  


ר' מאיר, היה תלמידו המובהק של הרב שלמה היימן, ראש הישיבה הידוע של "תורה ודעת".
ר' מאיר, היה תלמידו המובהק של הרב שלמה היימן, ראש הישיבה הידוע של "תורה ודעת".
שורה 52: שורה 52:


== "חזק כחלמיש צור" ==
== "חזק כחלמיש צור" ==
בחודש חשון [[תשי"ד]], עבר לעיר [[פטרסון]] שב[[ניו ג'רזי]], בה כיהן כרב במשך 45 שנה. פטרסון באותם הימים היתה מרכז יהודי גדול מאד. בעיר התגוררו ארבעים אלף יהודים, והרב גרינברג מונה כרבם של שבעת בתי הכנסת. שם התגלה כוח הנאום שלו. ב[[יום הכיפורים]], היה הרב עובר בכל שבעת בתי הכנסת, כאשר בכל בית כנסת היה נושא דרשה שונה. כאשר שאלו אותו למה להכין שבע דרשות, הרי בכל בית כנסת מתפללים אחרים אמר, שמכיון שיש אדם מלווה אותו, הוא לא רוצה שהוא ישתעמם לשמוע שוב ושוב אותה דרשה.
בחודש חשון [[תשי"ד]], עבר לעיר [[פטרסון]] שב[[ניו ג'רזי]], בה כיהן כרב במשך 45 שנה. פטרסון באותם הימים היתה מרכז יהודי גדול מאד. בעיר התגוררו ארבעים אלף יהודים, והרב גרינברג מונה כרבם של שבעת בתי הכנסת. שם התגלה כוח הנאום שלו. ב[[יום הכיפורים]], היה הרב עובר בכל שבעת בתי הכנסת, כאשר בכל בית כנסת היה נושא דרשה שונה. כאשר שאלו אותו למה להכין שבע דרשות, הרי בכל בית כנסת מתפללים אחרים - אמר, שמכיון שיש אדם מלווה אותו, הוא לא רוצה שהוא ישתעמם לשמוע שוב ושוב אותה דרשה.


בכ"א [[אייר]] [[תש"ח]], עוד שהיה רב בוואסטר, קיבל הרב גרינברג מכתב מהרבי ובו כותב לו:
בכ"א [[אייר]] [[תש"ח]], עוד שהיה רב בוואסטר, קיבל הרב גרינברג מכתב מהרבי ובו כותב לו:
".. במענה על כתבו על אודות השתתפותו בישיבת ועד העיר, ודרש מהם כי יסגרו עסקיהם ביום השבת. הנה מילא חובתו עפ"י התורה, ובשום ענין ואופן אין לעשות שום קולות והתחכמות, רק לעמוד חזק בדברי אהבה וקירוב אבל חזק כחלמיש צור, שהוא בתולדתו אבן המוציא אש להבה. מנהיג עדה בישראל בכל הנוגע לשמירת התורה והמצוה צריך להיות קשה כאבן. ובהנוגע לעשות טובה בעניני פרנסה והסתדרות צריך הרב להשתדל בשביל כל אחד ואחד מבני ובנות קהילתו בהתעוררות הלב.. "
".. במענה על כתבו על אודות השתתפותו בישיבת ועד העיר, ודרש מהם כי יסגרו עסקיהם ביום השבת. הנה מילא חובתו עפ"י התורה, ובשום ענין ואופן אין לעשות שום קולות והתחכמות, רק לעמוד חזק - בדברי אהבה וקירוב - אבל חזק כחלמיש צור, שהוא בתולדתו אבן המוציא אש להבה. מנהיג עדה בישראל בכל הנוגע לשמירת התורה והמצוה צריך להיות קשה כאבן. ובהנוגע לעשות טובה בעניני פרנסה והסתדרות צריך הרב להשתדל בשביל כל אחד ואחד מבני ובנות קהילתו בהתעוררות הלב.. "


בתור ראש ישיבה, כיבד מאד את הרבנים שעבדו תחתיו ואת תלמידיו. הרב [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]], שהחליף אותו כראש הישיבה במוריסטון, סיפר כי הוא התייחס אליהם ממש כאילו היו בגילו.  
בתור ראש ישיבה, כיבד מאד את הרבנים שעבדו תחתיו ואת תלמידיו. הרב [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]], שהחליף אותו כראש הישיבה במוריסטון, סיפר כי הוא התייחס אליהם ממש כאילו היו בגילו.  
שורה 64: שורה 64:


== ראש ישיבת תומכי תמימים בניו ג'רזי ==
== ראש ישיבת תומכי תמימים בניו ג'רזי ==
ב[[תשי"ט]], התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. גם כאן, מי שדחף אותו לתפקיד היה מורו ר' ישראל ג'יקובסון. בין תלמידיו מהשנה הראשונה, ניתן למצוא את הרב [[מרדכי אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]]. הוא כיהן כראש הישיבה במשך שנים, גם אחרי שהישיבה עברה למוריסטון.  
ב[[תשי"ט]], התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. גם כאן, מי שדחף אותו לתפקיד היה מורו - ר' ישראל ג'יקובסון. בין תלמידיו מהשנה הראשונה, ניתן למצוא את הרב [[מרדכי אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]]. הוא כיהן כראש הישיבה במשך שנים, גם אחרי שהישיבה עברה למוריסטון.  


השיעורים שלו היו מאד עמוקים, והיה צריך "לאחוז ראש" בשביל להבין אותם, אבל ביאוריו היו בשפה ברורה ומובנת לכל. מי שרשם את שיעוריו, היה ר' [[ישראל פרידמן]] ראש ישיבת [[אהלי תורה]], שהיה אז משגיח בישיבה.
השיעורים שלו היו מאד עמוקים, והיה צריך "לאחוז ראש" בשביל להבין אותם, אבל ביאוריו היו בשפה ברורה ומובנת לכל. מי שרשם את שיעוריו, היה ר' [[ישראל פרידמן]] ראש ישיבת [[אהלי תורה]], שהיה אז משגיח בישיבה.
שורה 81: שורה 81:
עוד בהיותו תלמידו של הרב היימן ב"תורה ודעת", הגיע פעם לבקר בישיבה ר' [[יצחק הוטנר]], בעל ה"פחד יצחק", שכבר אז היה נחשב לאחד מגדולי הדור. הרב הוטנר הציג בפני תלמידי השאלה קושיא עצומה שהייתה לו, ואמר שאם למישהו תהיה תשובה עליה, הוא "יאכל את הכובע". ר' מאיר שנכח במקום ענה לו תשובה שעלתה בדעתו. כששמע הרב היימן את התשובה, פנה לר' יצחק ואמר לו: "דו דארפסט עסן די היטל (אתה צריך לאכול את הכובע).
עוד בהיותו תלמידו של הרב היימן ב"תורה ודעת", הגיע פעם לבקר בישיבה ר' [[יצחק הוטנר]], בעל ה"פחד יצחק", שכבר אז היה נחשב לאחד מגדולי הדור. הרב הוטנר הציג בפני תלמידי השאלה קושיא עצומה שהייתה לו, ואמר שאם למישהו תהיה תשובה עליה, הוא "יאכל את הכובע". ר' מאיר שנכח במקום ענה לו תשובה שעלתה בדעתו. כששמע הרב היימן את התשובה, פנה לר' יצחק ואמר לו: "דו דארפסט עסן די היטל (אתה צריך לאכול את הכובע).


הרב גרינברג, היה אף בידידות רבה עם הרב [[יוסף בער סולובייצ'יק]], שהיה ראש ה"ישיבה יוניברסיטי". ידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' [[יצחק שפרינגר]] ור' אליעזר טורן, לבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ'יק, כי לאמונתם של חסידי חב"ד ברבי כמלך המשיח, יש מקורות איתנים.
הרב גרינברג, היה אף בידידות רבה עם הרב [[יוסף בער סולובייצ'יק]], שהיה ראש ה"ישיבה יוניברסיטי". ידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' [[יצחק שפרינגר]] ור' אליעזר טורן, לבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת - אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ'יק, כי לאמונתם של חסידי חב"ד ברבי כמלך המשיח, יש מקורות איתנים.


== סגן יו"ר "עדינו" ומזכיר "ועד ביקור חולים" ==
== סגן יו"ר "עדינו" ומזכיר "ועד ביקור חולים" ==


ב[[תש"ה]], בעת שהקים הרבי הקודם את חברת "[[עדינו]]" שמטרתה הייתה כלשונו הק' "בשביל אברכים ותלמידי הישיבות העוסקים בתורה, להזדמן ולהפגש מזמן לזמן, בכינוס של תלמידי חכמים, לשוחח בחידושי תורה ולהתועד בסעודת מצוה ויומא טבא לרבנן", מונה ר' מאיר כ"סגן מנהל יושב ראש הועד" יושב הראש היה ר' [[מרדכי מנטליק]] ע"ה.  
ב[[תש"ה]], בעת שהקים הרבי הקודם את חברת "[[עדינו]]" שמטרתה הייתה כלשונו הק' "בשביל אברכים ותלמידי הישיבות העוסקים בתורה, להזדמן ולהפגש מזמן לזמן, בכינוס של תלמידי חכמים, לשוחח בחידושי תורה ולהתועד בסעודת מצוה ויומא טבא לרבנן", מונה ר' מאיר כ"סגן מנהל יושב ראש הועד" - יושב הראש היה ר' [[מרדכי מנטליק]] ע"ה.  


בשנת [[תש"ז]], היה ר' מאיר מזכיר הנהלת "[[ועד ביקור חולים]]" שתחת "[[מחנה ישראל]]". הועד, שקיבל ברכות ועידודים לרוב מהרבי הריי"צ, היה יוזמה ראשונית מסוגה, לדאגה לחולים מקרב [[אנ"ש]], וכן לחיילים ופצועי המלחמה היהודים.
בשנת [[תש"ז]], היה ר' מאיר מזכיר הנהלת "[[ועד ביקור חולים]]" שתחת "[[מחנה ישראל]]". הועד, שקיבל ברכות ועידודים לרוב מהרבי הריי"צ, היה יוזמה ראשונית מסוגה, לדאגה לחולים מקרב [[אנ"ש]], וכן לחיילים ופצועי המלחמה היהודים.
שורה 113: שורה 113:
'''בנותיו'''
'''בנותיו'''
*מרת שטערנא.  
*מרת שטערנא.  
*מרת חאשע פריידא אשת ר' יוסף שלמה סמיועלס, שליח הרבי ב[[מילווקי]].
*מרת חאשע פריידא - אשת ר' יוסף שלמה סמיועלס, שליח הרבי ב[[מילווקי]].


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרינברג מאיר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרינברג מאיר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרינברג מאיר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרינברג מאיר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גרינברג מאיר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גרינברג מאיר]]
14,699

עריכות

תפריט ניווט