שינויים

את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – - האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – - "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".

ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – - או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – - בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – - אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".

'''פסח שני''' היא מצוה שלא היתה כתובה בתורה מלכתחילה, עד שבאו היהודים שלא יכלו להקריב את הקרבן בפסח הראשון, ועל ידי טענתם, דרישתם ותביעתם – - זכו וקיבלו מצוה נוספת של "פסח שני" בו יכלו להשלים את קיום מצות הקרבת הקרבן, ולהקריבו חודש אחרי פסח הראשון.

מעובדה זו נמצינו למדים על כוחו של [[כל אחד מלך]] כל אחד מישראל, אשר ביכולתו לפעול על כמה שיותר יהודים – - אנשים, נשים וטף – - להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, בדיוק כשם שפעלו הבודדים בהיותם במדבר, בפסח שני הראשון.

וזהו הרי תוכנה של [[מצות הקהל בימינו]] – - בכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים".

וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] – - חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, בל"ג בעומר שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את הנשמה האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא.

א) בימים שקדמו למתן תורה – - התאחד עם ישראל כולו, "כאיש אחד בלב אחד", האנשים וה'''נשים''' והטף. כמו כן ב[[מעמד הקהל]], הציווי הוא "הקהל את העם, האנשים '''הנשים''' והטף".

ב'''ראש חודש סיון''', בשנת היציאה ממצרים, התכנסו כל בני ישראל וחנו "נגד ההר", אל מול הר סיני בו תתרחש מתן התורה – - "כאיש אחד" משום שהיו "בלב אחד".

והיות שבכל שנה חוזרים הדברים על עצמם כפי שהיו בפעם הראשונה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ב[[שנת הקהל]], כאשר בשנה זו כל יהודי עושה את כל המאמצים לקיים את [[מצות הקהל]] [[הקהל בנפש האדם|בנפשו]] ו[[אחדות ישראל בהקהל|להתאחד]] עם יהודים נוספים, הרי שבראש חודש סיון במיוחד מודגש תוכן שנה זו – - להתאחד על מנת לקיים את מצוות הקדוש ברוך הוא ביחד, כל עם ישראל לסוגיו – - הן האנשים, הן הנשים והן הטף.