ניגונים שנוגנו לפני הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

בשבת פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], בהתוועדות שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], בו עודדו וחיזקו את אנ"ש ומוסדות חב"ד בארה"ק בעקבות [[רצח יד החמישה|הרצח]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי [[מוהר"ן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ" {{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי הר"ן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו – עשרת השבטים – ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" – בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ – זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו – שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם – והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.

*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] – [[תשי"ג]]. (ע"י הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).

*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] – שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].

*[[האדרת והאמונה צוועמען צוועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צוועמען צוועמען''']] – [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].

*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] – [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].  

*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] – [[חג השבועות]] [[תש"כ]].

*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') – י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].  

*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] – [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]].

*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] – קיץ [[תשכ"א]] {{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.}}.

*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] – "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].

*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] – [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].

*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] – ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].

*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] – שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].

*[[אדון הסליחות (ניגון)|'''אדון הסליחות''' (א)]] – '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על-ידי הרב ניסן פינסון).

*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] – [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].

*'''[[אדון הסליחות (ב)]]''' – יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].

*[[זע רעקאיו (ניגון)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') – [[תשרי]] [[תשל"ב]].

*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] – תשרי [[תשל"ב]].

*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] – יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].

*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") – [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].

*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] – [[פורים]] [[תשל"ט]].

*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] – מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].

*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] – שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].

*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] – כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].

*[[ניגון הרבי שליט"א|'''הרבי שליט"א.. אוהבים אותך כולם''']] – [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].