14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – " ח"ב " ב־" חלק ב' ") |
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי [[אור אין סוף]], שלמעלה מ[[הויה]].<REF> [[תורה אור]] מגן אברהם ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF> | הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי [[אור אין סוף]], שלמעלה מ[[הויה]].<REF> [[תורה אור]] מגן אברהם ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF> | ||
ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] | ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] - מורה על ההעלם וההסתר של זמן ה[[גלות]], כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים - טוענים עיני בשר - "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת. | ||
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" | נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" - נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו - דוקא על ידי עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"<REF> ראה [[תורה אור]] מגן אברהם צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"<REF> [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.</REF>, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] חלק ב' עמ' 166.</REF>. | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
עריכות