אברהם גרשון מקיטוב (גיס הבעל שם טוב): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(24 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של [[הבעל שם טוב]].
רבי '''אברהם גרשון מקיטוב''', היה גיסו של [[הבעל שם טוב]].


ר' אברהם גרשון מקיטוב ישב מצעירותו בברודי, ולא ידוע אם בה נולד או בקיטוב, מקום מושבו של אביו ר' אפרים. רבי אברהם גרשון היה גדול בתורה, בנגלה ובנסתר,והיה בחיר הלמדנים הליטאים בברודי.


ר' גרשון התנגד בתחילה לבעש"ט, ואף רצה לבטל את השידוך בינו לבין אחותו. אבל אחר כך דבק בו ובדרכיו, הפך לתלמידו המובהק, ואף עבר לביתו במיז'בוז' ושימש מורה ומחנך לבן הבעל שם טוב ר' [[צבי (בן הבעל שם טוב)]].  
==תולדות חיים==
ר' אברהם גרשון מקיטוב ישב בצעירותו בברודי, לשם הלך עוד בגיל צעיר כדי ללמוד [[תורה]], והיה מחכמי [[הקלויז בברוד]], אביו רבי אפרים גר בקיטוב ושם נולד ר' גרשון. ר' גרשון היה גאון עצום בנגלה ובנסתר, היה בחיר הלמדנים ה[[ליטאים]] בברודי.  


בשנת תק"ג עלה במצוות גיסו הבעל שם טוב לארץ-ישראל בכדי להיפגש עם רבי חיים בן עטר, שהבעש"ט העריצו בשל ספרו "אור החיים", וכדי להקים קהילה חסידית ב[[ארץ הקודש]]. עם בואו לארץ-ישראל התיישב רבי אברהם גרשון בחברון, והיה מכובד מאוד בעיני תושביה, אולם לפי בקשת רבים עבר לירושלים, ממנה עמד בחילופי-מכתבים עם גיסו.
ר' גרשון התנגד בתחילה לבעש"ט, ואף רצה לבטל את השידוך בינו לבין אחותו, לאחר פטירתו של ר' אפרים בפתאומיות במהלך השידוך. אבל אחר כך דבק בו ובדרכיו, הפך לתלמידו המובהק, ואף עבר לביתו ב[[מזי'בוז']] ושימש מורה ומחנך לבן הבעל שם טוב ר' [[צבי (בן הבעל שם טוב)|צבי]].  


בארץ-ישראל השתדל רבי אברהם גרשון להפיץ את תורת הבעש"ט, ואף הצליח לרכוש לה חסידים. נפטר בירושלים בשנת [[תק"כ]] בערך.
בשנת [[תק"ג]] עלה בצווי גיסו [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] בכדי להיפגש עם רבי [[חיים בן עטר]], שהבעל שם טוב העריכו מאד, וכדי להקים קהילה חסידית בארץ הקודש. עם בואו ל[[ארץ ישראל]] התיישב רבי אברהם גרשון ב[[חברון]], והיה מכובד מאוד בעיני תושביה, אך העדיף לעבור ל[[ירושלים]], ממנה עמד בחילופי-מכתבים עם גיסו.
 
בארץ ישראל השתדל רבי אברהם גרשון להפיץ את תורת הבעש"ט, ואף הצליח להוסיף עוד ועוד חסידים. נפטר בירושלים בשנת [[תק"כ]] בערך.
 
==מכתב הבעל שם טוב לגיסו==
ה[[בעל שם טוב]] עמד בקשר מכתבים הדוק עם גיסו, ורובם של האגרות לא הגיעו לידינו.
 
מבין האגרות, האיגרת שזכה לפרסום הגדול ביותר נכתבה בשנת [[תק"ז]], והיא עוסקת בפגישה בין הבעל שם טוב לנשמתו של מלך המשיח, שהתרחשה ב[[ראש השנה]] של אותה שנה.
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב[[ראש השנה]] שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי.. ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים.. ושאלתי את פי משיח, אימת אתי מר? והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm נדפסה ב'כתר שם טוב' בתחילתו{{הערה|על פי המקור בספר בן פורת יוסף}}]}}.
 
המשפט הידוע ביותר מתוך המכתב הוא המשפט {{ציטוטון|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה}}, שהפך לסיסמת הדגל של [[הפצת המעיינות]], ולאחד מהנושאים המרכזיים בהם עוסקים חסידי חב"ד, מתוך מטרה להפיץ את מעיינות [[תורת החסידות]] שייסד הבעל שם טוב, ובכך לזרז את בואו של [[מלך המשיח]].
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מקיטוב, אברהם גרשון}}
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
4,291

עריכות

תפריט ניווט