ועד רבני ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

הועד שימש מעין המשך ל[[ועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד היה המכתב הידוע בתשמ"ג{{הערה|1=לצילום המכתב ראו: [http://chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf חב"ד אינפו].}} שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר [[התאחדות הרבנים]] שהי' בשליטת הסאטמארים. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

בשנת תשע"ב פרש הרב [[יהודה לייב שפירא]] ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט{{הערה|1=דיווח באתר 'שמייס' [http://www.shmais.com/chabad-news/latest/item/shmaiscom-exclusive-popular-rov-resigns-from-vaad-rabbonei-lubavitch (באנגלית)].}}. בנוסף לכך, הרבנים [[זלמן יצחק פויזנר]] ו[[אלימלך צוויבל]] הפסיקו את פעולתם בועד הפועל.

בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20481 דיווח באתר COL].}}, המחלקה כללה את הרבנים [[יהודה-לייב שפירא]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע"ה, הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], וצירפו אליהם את הרב [[ירמיהו כץ]] מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב"ד במונסי.

ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]] ע"ה, [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית{{הערה|1=ראו ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 חב"ד אינפו].}}, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 לצילום המכתב].}}, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").

ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי ירושה שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"{{הערה|1=[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf תצלום המכתב] {{אינפו}}}}. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).

ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמואל נפרסטק]] על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואחר כך הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין היה לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 טור באתר בחדרי חרדים העוסק בנושא].}}.

*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85365 קובץ '''"חוקי ומנהגי הבית דין"'''] בהוצאת [[ועד רבני ליובאוויטש]]